קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: (מינסוטה טימברוולבס)

לדף הקבוצה:

מינסוטה טימברוולבס

נשארו: אנדרו וויגינס, קארל אנתוני טאונס (הוחתם מחדש), ג'ף טיג, דריק רוז, גורגי דנג, טיוס ג'ונס, ג'סטין פאטון, טאג' גיבסון.

עזבו: ג'מאל קרופורד, ארון ברוקס, נמניה ביאליצה (סקרמנטו) קול אולדריץ (סין), מרכוס ג'ורג'-האנט (בוסטון).

הגיעו: לואל דנג, אנתוני טוליבר, ג'יימס נונאלי (שוק חופשי), ג'וש אוקוגי, קייטה בייטס-דיופ (דראפט).

מתנדנדים: ג'ימי באטלר,סי ג'יי וויליאמס, ג'ארד טארל, ג'ונתן סטארק, דריוס ג'ונסון-אודום.

חמישייה:  ג'ף טיג, אנדרו וויגינס, ג'ימי באטלר (אם ישאר), טאג' גיבסון, קארל אנתוני טאונס.

ספסל: ג'וש אוקוגי, קייטה בייטס-דיופ, לואול דנג, אנתוני טוליבר, ג'יימס נונאלי, דריק רוז, גורגי דנג, טיוס ג'ונס, ג'סטין פאטון.

המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:

אז מה היה לנו שם?

אחרי ההחתמה של טום ת'יבודו כמאמן ואחראי על פעילויות כדורסל, מינסוטה עשתה את המהלך הגדול של הקיץ והביאה בטרייד את ג'ימי באטלר. באטלר היה אמור להיות החתיכה החסרה בפאזל ולעזור לגרעין הצעיר של קא"ט את וויגינס לעשות את הצעד הבא לקראת כוכבות. בנוסף, למרות שלא התקדם כצפוי ועדיין נשאר קלעי לא יעיל וחד מימדי, אנדרו וויגינס חתם על הארכת חוזה בסך 155 מיליון דולר ל-5 שנים. ריקי רוביו נשלח ליוטה כשבמקומו הגיע ג'ף טיג, וטאג' גיבסון, עוד אקס שיקגו, הגיע לקבוצה.

בצד ההתקפי של המגרש הכל הלך לפי התכנית. למינסוטה היתה את ההתקפה הרביעית בטיבה בליגה, וכל עוד באטלר נשאר בריא הקבוצה נראתה מצוין. דווקא בהגנה, סימן ההיכר של ת'יבודו, העניינים לא הלכו לפי התכנית. טאונס שהראה ניצוצות במהלך השנתיים הראשונות שלו בליגה לקח צעד גדול אחורה, וויגינס נשאר מה שהיה ובאטלר לבד לא הספיק. ההגנה של מינסוטה דורגה במקום ה-25 בליגה וחמישה משחקני הקבוצה היו בין המגנים הגרועים ביותר על הטבעת, דבר שמסמן שהבעיות של מינסוטה הן לא רק עניין של מאמץ או כישרון, אלא גם כישלון של השיטה.

למרות כל הבעיות בהגנה הוולבס נראו בדרך הבטוחה לפלייאוף בפעם הראשונה מאז שקווין גארנט שיחק בקבוצה, בפגרת האול-סטאר מינסוטה ישבה במקום הרביעי במערב עם יתרון של 3.5 משחקים על הקבוצה שבמקום ה-9. הצרות התחילו כשג'ימי באטלר נפצע בברכו בחודש מרץ, בלעדיו הקבוצה צלעה לרקורד של 8-9 והיתה צריכה שלושה נצחונות בשלושת המשחקים האחרונים של העונה, כולל מותחן בהארכה מול דנבר בערב האחרון של העונה הסדירה כדי להתגנב למקום ה-8 במערב.

בפלייאוף זה לא הספיק, ההתקפה של מינסוטה שקלעה במהלך העונה הסדירה הכי מעט שלשות למשחק בליגה לא הצליחה להתמודד מול הרוקטס שהובילו את הליגה באותה קטגוריה, טאונס לא קיבל מספיק כדורים וכשכן קיבל לא הצליח להתמודד מול קאפלה והוולבס הלכו הביתה אחרי חמישה משחקים.

קיץ חם

כבר במהלך העונה הסדירה התחילו לחשושים שבאטלר לא מסתדר עם הצעירים בקבוצה, ראיות לא היו חסרות גם על המגרש

באטלר דחה את ההארכת החוזה במהלך העונה (ובצדק, הסכום המירבי שמינסוטה יכולה היתה להציע לו כהארכה היה נמוך בכ-80 מיליון דולר ממה שהוא יכול לקבל כשחקן חופשי), אבל תמיד היה נראה שזה רק עניין של זמן עד שתיסגר העסקה. בינתיים מינסוטה בחרו בדראפט שני שחקני כנף מסקרנים עם פוטנציאל הגנתי מצויין, הביאו את אנתוני טוליבר וג'יימס נונאלי כדי לחזק קצת את הקליעה מבחוץ, וגם את לואל דנג כי תמיד צריך עוד אקס שיקגו לאוסף. 

ואז נפלה הפצצה, באטלר לא מעוניין להשאר בקבוצה, וטאונס לא מעוניין לחתום על הארכת חוזה עד שהמצב עם באטלר ייפתר. עם טאונס העניינים נפתרו כמו שחוזה סופרמקס על סך 190 מיליון דולר יכול לפתור אבל עם באטלר העניינים הולכים מהפח אל הפחת. בתחילת הדרך באטלר הציב רשימה של שלוש קבוצות שהוא מוכן לשקול לעבור אליהן: קליפרס, נטס וניקס. הקבוצות מניו יורק לא הראו סימני עניין ולא היו מוכנות לוותר על נכסים משמעותיים, הקליפרס לא הסכימו לוותר על טוביאס האריס או שיי גילגוס-אלכסנדר ונראה שהעדיפות הראשונה שלהם היא לפתות את קוואי בקיץ. מיאמי ויוסטון נכנסו גם הן למירוץ, אבל נראה שלפחות בינתיים המחיר שמינסוטה דורשת גבוה מדי, ובצדק, בניגוד ליעדים הראשונים שבאטלר העדיף להיט ולרוקטס אין שום דרך להחתים את באטלר כשחקן חופשי, הצ'אנס היחיד שלהן הוא דרך טרייד ות'יבודו, שיודע שהקריירה שלו תלויה בעונה הזו מבקש יותר מדי. בינתיים באטלר חזר להתאמן עם מינסוטה, צרח על החברים שלו לקבוצה ועל ההנהלה באימון, ממשיך לטעון בתוקף שכל מה שהוא רוצה לעשות זה לנצח ומתנהג כהפך הגמור.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בלי קשר לבלגן באטלר, ברור לכל העולם, חוץ מלת'יבודו, שקארל אנתוני טאונס הוא העתיד של הקבוצה. טאונס הוא כישרון התקפי של פעם בדור, שחקן גבוה שקולע 40% מחוץ לקשת, העמיד ממוצע של דאבל-דאבל בכל שלושת העונות שלו בליגה ויכול לעשות גם דברים כאלה

ההתקפה של מינסוטה צריכה להסתובב כולה סביב קא"ט, הוא לא צריך להיות שלישי בקבוצה במספר הזריקות לסל במשחק כמו בעונה החולפת, הוא צריך להיות האופציה הראשונה, השניה והשלישית שלה. הבעיה העיקרית עד כה במשחק של טאונס היא משחק ההגנה שלו, איזור בו הוא נכנס השנה לרגרסיה חמורה כשרדף אחרי ריבאונדים וחסימות כאילו הוא משחק בפלייסטיישן ולא על מגרש כדורסל אמיתי, ועדיין הפוטנציאל נמצא שם.

חשוב לציין שגם הסטנדרט אליו קא"ט צריך להגיע הוא לא גבוה במיוחד, עם הכלים ההתקפיים שלו הוא לא צריך להיות רודי גובר או בן וואלאס. מספיק שיהיה שחקן הגנה ממוצע והוא אול-סטאר נצחי ומועמד ודאי להיכל התהילה.

מינסוטה, כמו המאמן שלה תקועה בעשור הקודם, מלאה בשחקנים לא יעילים שלא קולעים מבחוץ. וויגינס עדיין צעיר, אבל הסיכויים שיהפוך לכוכב כמעט ואפסו, הוא צריך לאמץ לעצמו את המנטליות של שחקן מס' 2 בקבוצה ולהפוך לשחקן הגנה טוב כמו שהכישורים האתלטיים שלו מאפשרים. כמו שזה נראה כרגע הוא בדרך להפוך לדמאר דרוזן לעניים ולא, זו לא מחמאה.

הקבוצה צריכה להיפטר מבאטלר כמה שיותר מהר, אבל קודם לפתור את הבלגן בהנהלה. גלן טיילור, הבעלים, לוחץ חזק לכיוון הטרייד, אבל ת'יבודו, הסמכות המקצועית העליונה בקבוצה, מעדיף לנסות ולשכנע את באטלר להישאר ולתקן את מערכת היחסים האבודה. הלחשושים בשבוע האחרון מחזקים את התחושה שג'ימי יפתח את העונה בקבוצה ואולי אף יישאר שם עד דצמבר, כששחקנים שחתמו על חוזה הקיץ יכולים להיכלל בטריידים. אין שום סיכוי שהמצב הזה ייגמר טוב, הערך של באטלר צונח עם כל יום שעובר, הוא הפך לסרטן בקבוצה, הוא משפיל ומוריד את הערך של השחקנים הצעירים גם ברחבי הליגה וגם בעיני עצמם ובטוח שהוא כוכב-על למרות שמעולם לא הגיע לשום הישג משמעותי כשחקן מוביל.

תחזית: רעידת אדמה, דם ברחובות, חדר הלבשה מפורק, טרייד על באטלר תמורת עשירית מהערך שלו וקבוצה בלוטרי שמחפשת מאמן ואחראי ענייני כדורסל חדש.

וגאס חזתה לקבוצה 41.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.