נתחיל בלאכול את הכובע – חשבתי שיוסטון טובה יותר. ביכולת היא קרובה לווריורס, אבל זה לא מספיק. מנטלית היא רחוקה מהם קילומטרים. גולדן סטייט היו במצב דומה למה שהרוקטס היו בו בעונה שעברה. יתרון 3 – 2 בסדרה, כוכב מושבת, משחק חוץ. הרוקטס לא ידעו לקחת אז, הווריורס לוקחים. הנה המחשבות שלי אחרי המשחק:

1. להיות באותה סירה עם צ'ארלס בארקלי זה לא נעים. בארקלי מזלזל בווריורס מאז 2015, ועכשיו כשדוראנט בחוץ טען שהם יפסידו. ראיתי את זה אתמול קצת אחרי שסיימתי לכתוב את הטור, והוספתי. זה היה צריך לשכנע אותי שהווריורס הולכים לקחת את זה. בארקלי טועה לגבי הווריורס מאז 2015.

2. סטיב קר – תשמעו, ככה נראה מאמן אלוף בליגה. קר השבוע ציטט את קלופ שסחב את ליברפול לנצחון מדהים על ברצלונה. גולדן סטייט היא הרבה יותר ברצלונה מליברפול. אין דוראנט, אין בעיה. יש לנו איזה מהלך או שניים בלתי עצירים בארסנל. בואו נעשה את מה שעשינו ב-2016. ברבע הרביעי גולדן סטייט הלכה 10 פעמים לפיק אנד רול של קרי וגרין. 8 פעמים זה נגמר בנקודות. גם בפעמיים שלא, זה נגמר בזריקות טובות שלא נכנסו. מדהים שיש להם מהלך שהליגה לא ממש יודעת איך להתמודד איתו, ומדהים שהם כמעט לא משתמשים בו.

3. ספסלים – ההשערה שלי אתמול הייתה שקר לא ירחיב את הרוטציה, אז כמובן שהוא עשה הפוך. דאנטוני לעומתו דבק בשחקנים שלו גם כשזה נראה נורא. נצחון נטו של גולדן סטייט. קרי וגרין היו בבעיית עבירות, אבל קר גם לא רצה לשחוק את השחקנים שלו יותר מדי, ולכן הוציא מהקפאה את קווין קוק, ג'ורדן בל ויונאס ירבקו, והעלה את בוגוט בחמישיה. יוסטון הפסידו את המשחק בכך שהם לא גרמו לווריורס לשלם. בוגוט ב-12 דקות עם פלוס 3, בל ב-11 דקות עם פלוס 2, ירבקו ב-12 דקות עם פלוס 4, קוק ב-16 דקות עם מינוס 4. החברה האלה לא תרמו יותר מדי, אבל נתנו דקות מנוחה חשובות לחמישיה. החמישיה כבר עשתה את שלה. זה לא הפלוס  8 של קרי, או הפלוס 6 של תומפסון, זה המינוס 15 של גורדון, מינוס 12 של קאפלה ומינוס 10 של הארדן.

הספסל של הרוקטס היה בפלוס מינוס חיובי, אבל פשוט נראה נורא. ננה היה חור בשני צידי המגרש, גרין עם 2 מ-9 מהשדה. למה גרין בכלל על המגרש ברגעי ההכרעה?

גם אם הווריורס היו מפסידים, הם היו מגיעים למשחק 7 עם כוחות.

4. קליי תומפסון אוהב משחקי 6. 21 נקודות במחצית הראשונה החזיקו את הווריורס במשחק. חצי שני פחות טוב, אבל שני מהלכים גדולים שלו ברגעי ההכרעה: ביניים עם גורדון, ושלשה שנתנה לווריורס יתרון 6.

5. קרי – אין מה לומר. חצי ראשון רע (אבל לא מזעזע), לא היה קיים. החטיא 3 ליי אפים וסיים עם 0 נקודות. רבע שלישי סביר עם 10 נקודות. רבע רביעי מדהים. 23 נקודות. סלים גדולים בקלאץ'. אמנם הוא סיים את הרבע עם 0 אסיסטים, אבל רוב הנקודות של הווריורס ברבע התחילו בפיק אנד רול שהוא יזם.

אמיליה קלארק הייתה בקהל (הלו היא חליסי), אז קרייג מלמונט מצא זמן להתחשבן גם עם משחקי הכס

6. יש מי שיסתכלו על חצי הכוס הריקה – החצי הרע של קרי, החצי הרע של קליי. בואו נדבר על זה. חצי רע של קרי לא הרג את המשחק. יש שחקנים שכשהם רעים הם פשוט מחרבים את המשחק של הקבוצה שלהם. קרי יותר היה בכיוון של למלם. לא הולך? לא בכח. רק 4 זריקות. עדיין משחק הגנה. עדיין מאמין בעצמו.

החצי הרע של קליי? הגנה גדולה, וגם הוא סיים עם 2 מ-5 מהשדה. רע, אבל לא מזעזע.

בסופו של דבר הווריורס כמו קבוצה הולכים אל מה שעובד. בחצי הראשון מה שעבד היה קליי אז הוא קיבל הרבה זריקות. בחצי השני קרי, אז הזריקות הלכו אליו. הכל בסדר. כולם שמחים בסוף.

7. אנדריי איגודלה הוא לא רול פלייר רגיל. בדרך כלל הגישה של מאמנים היא לעצור את הכוכבים, לתת לשחקנים המשלימים לנצח אותך. הרוקטס נתנו לאיגודלה לנצח אותם, אז הוא ניצח. זוכרים שהוא היה MVP פיינלס? עם ותק של 16 עונות בליגה לא מדובר ברול פלייר רגיל. 17 נקודות, 5 שלשות, 5 חטיפות, ולא מדברים עליו מספיק.

8. גרין ענק. כל כך הרבה דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. מישהו עוד רוצה להגיד שהוא מעבר לשיא? הגיע לעונה שמן, לקח את עצמו בידיים ולפלייאוף הוא הגיע בכושר מצויין.

9. כריס פול – לאורך המשחק נתן הכל עם המשחק הכי טוב שלו בסדרה עד כה. מגיע לו קרדיט על זה. ועדיין הוא נראה צעד אחד איטי מדי. יותר מדי איבודי כדור , יותר מדי פלופים. לא ברור לי למה דאנטוני החליט לתת לו מנוחה 5 דקות לסיום המשחק. או שתיתן לו לפני, או שלא תיתן לו. 5 דקות לסיום העונה זה לא זמן לשבת על הספסל. עוד טעות של דאנטוני.

10. ג'יימס הארדן – סקורר ענק, אבל ממש לא אחד הגדולים. אני לוקח בחזרה את המילים מהבוקר. הוא לא ברח, הוא לקח אחריות, אבל 3 איבודים ממש טפשיים בדקות ההכרעה. עבירת תוקף על דריימונד (הרים את היד, דריימונד מכר את זה יפה), ואז מסירה אצלה אחרי סל של הווריורס שהובילה לאיבוד כדור בפיגור 5. בסוף היה עוד אחד לא חכם בכלל. זה לא שחקן שיכול להצליח מול הקבוצות הגדולות באמת.

גולדן סטייט ממשיכים לגמר המערב, ומארק סטיין מפרסם שכנראה יקבלו בחזרה את בוגי בנוסף לדוראנט שאמור לחזור מתישהו.

קשה לראות את דנבר\פורטלנד עוצרת אותם מגמר חמישי ברציפות.

דאריל מורי יודע בדיוק איפה הרוקטס טעו במשחק:

ומייקל ווילבון מתחיל להכיר באמת:

ונשאלת השאלה, למה זה לא עובד עם דוראנט? מודה שגם אני לא מבין את זה. עם כל השנאה שלי לאיש, אי אפשר להגיד עליו שהוא לא שחקן קבוצתי, אבל זה פשוט לא עובד אותו דבר. אין תנועה, לא הולכים מספיק על הפיק אנד רול של קרי עם דריימונד. זה ממש לא ברור.