בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים נבחרים מהלילה האחרון ב-NBA. והפעם היה לנו גם טקס פרידה ממספר 9 של הספרס, טוני פארקר. אבל לפני הטקס היה משחק. לא כזה שהספרס ירצו לזכור.

עוד הלילה ראינו גם את מינסוטה עם משחק מצוין מול דטרויט ובלייק גריפין שחזר מפציעה, ואת הקליפרס מנצלים את העייפות של טורונטו כדי לנצח משחק צמוד מאוד. 

סן אנטוניו ספרס 109 (5-5) – ממפיס גריזליס 113 (3-7) 

(איציק גרינוולד-מבטח)

לא זו לא טעות, הספרס הפסידו לראשונה בעידן פופ במעמד של טקס פרידה משחקן עבר. ועוד לאחת מהקבוצות הגרועות בליגה. כשהנהלת הספרס קבעה את טקס הפרידה מפארקר, היא ודאי חיפשה משחק שיהיה ניצחון קל, כדי לאפשר לאוהדים להישאר עם טעם טוב בפה לפני שמתחילות המחוות. אז ניצחון לא היה, וזה גם לא היה קל.

הספרס לא נמצאים בתקופה טובה וזה ניכר מההתחלה. שתי זריקות עונשין של דילון ברוקס וסל קל של ג'ארן ג'קסון ג'וניור, הבן של שחקן העבר של הספרס שהיה חלק מהאליפות הראשונה, נתנו לממפיס יתרון שהם שמרו עליו פחות או יותר שלושה רבעים. ג'קסון בכלל אימלל את הגבוהים של הספרס בצבע ברבע הראשון, עם שבע נקודות קלות.

שלוש דקות לסוף הרבע עוד היה צמוד ורק 5 הפרש, אבל ריצת 13-2 של הגריזליס העלתה אותם ליתרון 16, ולמזלם של הספרס ג'אמפר עם עבירה על גיי שנייה לסוף צמצמה קצת נזקים. ממפיס הצליחה לשמור על היתרון הדו-ספרתי לאורך דקות ארוכות ברבע השני, שוב בזכות דקות נהדרות של גג"ג וגם דילון ברוקס, אבל אז אולדריג', דרוזן וטריי ליילס התעוררו קצת והחזירו צבע ללחיים של סן אנטוניו.

סל במתפרצת של דרק ווייט דקה וחצי למחצית קבע שוויון 51, וזריקת העונשין שלו נתנה לספרס את היתרון הראשון במשחק, שהחזיק מעמד בדיוק 22 שניות. שלשה של גג"ג כמעט על הבאזר הורידה את ממפיס להפסקה ביתרון שלוש.

המחצית השנייה נפתחה כמעט באופן זהה לראשונה. ממפיס שוב רצה ועלתה ליתרון מבטיח, הספרס ניסו לשמור עליו חד-ספרתי והצליחו רוב הזמן, אבל האמת היא שהיה הבדל אחד. שתי דקות מפתיחת הרבע ממפיס רצה 6-0. פופ לקח טיים אאוט והוריד לספסל את דז'ונטה מוריי, שנראה רע מאוד עד לאותה נקודה, ובכלל במשחק. ארבע נקודות בלבד הוא קלע, מסל שדה אחד ושתי זריקות עונשין, אבל איבד גם ארבעה כדורים. דרק ווייט המחליף עלה לשחק לצד החמישייה הראשונה של הספרס, ועם יד על הלב, הוא נראה הרבה יותר טוב ממוריי במשחקים האחרונים, וגם הלילה.

יחד עם רודי גיי (18 נק' ו-8 ריב') הוא היה מנקודות האור הבודדות של הספרס במחצית השנייה, במיוחד בהגנה, וסל שלו 8 וחצי דקות לסוף המשחק הוביל לשוויון. הספרס לא הצליחו לעלות ליתרון וסל של ג'יי קראודר מחצי מרחק נתן לממפיס יתרון 5.

הספרס לא ויתרו ואף הצליחו לעלות ליתרון הראשון שלהם במשחק מאז אותן 22 שניות ברבע השני, משלשה של רודי גיי עם קצת פחות מחמש דקות על השעון, אבל רפיון הגנתי לצד ראש בקיר בהתקפה החזירו את היתרון לממפיס.

שלשה של גג"ג חצי דקה לסיום נתנה לממפיס יתרון 5, וכל השחקנים בתכלת כבר חגגו, אבל אז השופטים הלכו למוניטור וגילו שהעקב שלו דרך בשני מילימטר על הקו ופסלו את הסל. הספרס אמרו תודה, אבל בעצם לא, ונתנו את הכדור לדרוזן שנכנס לתוך יער כחול בלי שום יכולת לעשות משהו.

https://twitter.com/memgrizz/status/1194085735596515329

הגריזליס התעקשו לתת לספרס עוד ניסיון להשוות, כי בכל זאת צריך לכבד את המעמד של פארקר וכו', ואחרי שתי קליעות עונשין של דילן ברוקס שנתנו לממפיס יתרון 4, עם שנייה (!) אחת (!) על שעון המשחק, ג'יי קראודר התעצבן על השופטים וחטף טכנית מטופשת להפליא. אבל במקום לצמק עם קליעת העונשין ולאפשר לספרס שלשה תיאורטית, דרוזן אמר להם "לא חברים, הרווחתם את הניצחון ביושר" והחטיא מהקו.

לגריזליס זה הניצחון השלישי בלבד העונה, והראשון בחוץ, והספרס ירדו למאזן 5-5 שמשקף מאוד את היכולת הנוכחית של הקבוצה. המון בלאגן, דקות שבהן היא נראית מאוד טוב בהגנה לצד דקות שבהן היא משחקת כמו קבוצה בליגה ג' קט-סל. למרות 19 נק' של אולדריג' הוא היה רך מאוד בהגנה ולא מורגש, במיוחד במחצית השנייה כשהיו צריכים אותו. נקודות האור היחידות אצל הספרס היו כאמור גיי ודרק ווייט, שסיים עם 15 נק', 5 אס' וחסימה.

ואולי נקודת אור נוספת זה שהם הצליחו לעצור את הרוקי המבטיח בצד של המנצחים, ג'ה מוראנט, על 9 נק' בלבד ב-16% מהשדה, וסליחה מכל שחקני הפאנטזי. הם לא הצליחו לעצור את גג"ג שהיה ענק כאמור (24 נק', 6 ריב', 5 אס', חטיפה וחסימה) וגם לא את דילון ברוקס (21 נק') או ולנצ'ונאס שחגג בצבע עם 18-12. ממפיס בכלל חגגה בצבע עם 48 נק' לעומת רק 32 של הספרס וגם ניצחה את סן אנטוניו בריבאונד. מי אמר שעידן הגריט אנד גריינד נגמר?

מיד אחרי המשחק, כאמור, הספרס עברו לרגע מהנה/מרגש יותר:

אז פארקר ישב על הפרקט עם חברו הטוב תיירי הנרי ועוד כמה חברים, וכשהטקס התחיל דאג להביא את האישה והילדים. הספרס דאגו להזכיר לו כמה הוא היה חשוב כשהציבו מאחוריו את ארבעת גביעי האליפות שבהם גביעי האליפות, וכל החברים באו לשאת נאום קצר: טים דאנקן, מאנו ג'ינובילי, דייוויד רובינסון, בוריס דיאו חברו לנבחרת ולתיכון וכמובן סנטדאפיסט אחד, גרג פופוביץ':

"סליחה על כל ההתעללות הפיזית והמנטלית… חיכיתי הרבה זמן בשביל להגיד את זה", הוסיף המאמן הקשוח לקטע הסטנדאפ, וקרע את הקהל מצחוק. מזל שלפחות אחד במערכת של הספרס התרגש באמת:

אבל צחוקים בצד, זה באמת היה ערב מרגש. גם אני, כמו ביופורד, מרגיש שהתבגרתי יחד עם הקבוצה. השנים של פארקר ושל דאנקן פחות או יותר חפפו לתקופה שבה ליוויתי את הספרס כאוהד, וכמו שכתבתי בפוסט בדורבן, פארקר בן גילי ונתן לי פרספקטיבה אחרת על המשחק.

"אני מתחיל להבין את כל ההישגים שלנו… טימי היה כל כך לא אנוכי ונתן לי ולמאנו לגדול, ולא לתת לאגו להשתלט על העניינים", אמר פארקר. "כל מה שהיה חשוב לנו זה לזכות באליפויות", הוא הוסיף וסיכם בעצם את הגדולה של הטריו של הספרס. ועכשיו, הטריו הזה יישאר לעד מול עיני האוהדים, עם שלוש הגופיות שמתנוססות זו לצד זו בגג האולם.

אז בפעם אחרונה באמת, MerciTony#.

ומי שרוצה לצפות בטקס המלא:

והיו עוד כמה משחקים הלילה, באדיבות דני איזיקוביץ' שסיקר.

דטרויט פיסטונס 114 (4-7) – מינסוטה טימברוולבס 120 (6-4)

דטרויט פתחה את העונה רע מאוד למרות ששמרה על מרבית הסגל מהשנה שעברה. אחת מהסיבות העיקריות לכך הייתה שבלייק גריפין היה פצוע עד הלילה. אז גריפין חזר לשחק והזכיר לכולם כמה שהוא היה חסר, כאן עם שלשה:

וכאן עם מהלך קוסט טו קוסט יפה מאוד:

https://twitter.com/DetroitPistons/status/1194055244411482113

גריפין היה מצוין ובמגבלת הדקות שלו (שיחק רק 24) דטרויט הייתה בפלוס 1. אבל למרות המשחק המצוין של גריפין, זה פשוט היה הערב של מינסוטה שהתפוצצה מהדקה הראשונה כשהיא קולעת שלשות משוגעות. קודם כל וויגינס, שפתח את המשחק מצוין במהלך הבא עם שלשה ועבירה:

אחריו ג'ייק ליימן, עם שלשה משוגעת:

מינסוטה ברחה ליתרון מוקדם של 41-26 ולא איבדה אותו לאורך כל המשחק.

וויגינס הגיע לנקודת יעד בקריירה של 8,000 נק', ומינסוטה המשיכה לשלוט עד סוף המחצית כשהיא יורדת ביתרון 66-51. גם ברגעים שבהם היה נדמה שדטרויט יכולה לחזור למשחק, הגיעו רגעים שהזכירו למה מינסוטה כל כך כשרונית. כמעט כל שחקן שלה יכול להוריד כדור לרצפה ולהוביל מתפרצת, במהלך הבא דיאנג עם דאנק אדיר:

מינסוטה קלעה בחצי הראשון 9-16 מהשלוש.

המחצית השנייה הייתה של קא"ט שפירק את ההגנה של דטרויט פעם אחר פעם. בהתחלה זה היה עם שלשה במתפרצת:

לאחר מכן, אסיסט יפיפה לג'ק ליימן (אחרי כל השלשות שלו בדטרויט לא ציפו לחיתוך):

ושתי שניות לסיום הרבע השלישי, קא"ט לוקח את הכדור, עושה קרוס אובר ומסיים את המהלך בסטייל:

למרות שדטרויט המשיכה לנגוס בפער גם ברבע הרביעי, זה לא הספיק לה על מנת לחזור למשחק ובסיום מינסוטה ניצחה בשש הפרש. אנדרו וויגינס הוביל עם 33 נק' באחוזים יפים (3-5 מהשלוש, 12-20 מהשדה), אחרי שזכה לקיטונות של ביקורות בפתיחת העונה על אחוזים רעים מאוד, ויכולת שלא מתאימה לציפיות. בחמשת המשחקים האחרונים הוא קלע 30.6 נק' למשחק ב-51% מהשדה ו-39% מהשלוש. אלו מספרים נפלאים שמעמידים אותו במקום החמישי בליגה בכמות הנקודות בתקופה הזו.

קא"ט הוסיף 25 נק', עם 8 ריב' ו-6 אס' (4-7 מהשלוש), ג'ייק ליימן קלע 16 מהספסל (4-5 מהשלוש) ומינסוטה קלעה בסך הכל 15 שלשות ב-44% נפלאים.

כשרואים אותם משחקים התקפה כל כך יפה, אפשר להבין את כמות הפוטנציאל ההיסטרי שטמון בקבוצה הזו. מצד שני, גם הלילה הם ספגו יותר מדי נקודות (114) וכעת מדורגים במקום ה-24 בליגה עם ספיגה ממוצעת של 116.4 נק' למשחק. אם הם רוצים לעשות בעונה הזו משהו קצת יותר מוצלח מהיילייטס, הם חייבים להתחיל לשמור.

בצד השני קנארד הוביל עם 25 נק' (4-9 מהשלוש), גריפין עם 19, גלוואי עם 18 מהספסל, טוני סנל עם 16 (4-6 מהשלוש) ודראמונד רק עם 11 נק'. דרק רוז סיים ערב חלש מאוד עם 6 נק' ב-3-13 מהשדה.

מעניין לציין שגם דטרויט קלעה מצוין הלילה עם 16 שלשות ב-50%, עוד סימן להגנה החלשה של מינסוטה. 

מעניין לציין 2 שברביעי הקרוב מינסוטה תארח את הספרס, שאחרי פתיחת עונה במאזן 4-1 חיובי עלולים, בסיכוי גבוה, להפסיד ולרדת למאזן שלילי.

לוס אנג'לס קליפרס 98 (7-3) – טורונטו רפטורס 88 (7-3)

טורונטו הגיעה למשחק בק-טו-בק לאחר משחק קשה מול הלייקרס, בלי קייל לאורי, ואם זה לא מספיק 2 דקות לפתיחת המשחק אנונובי קיבל אצבע לעין, יצא ולא חזר. זה גם היה המפגש הראשון שבו לנארד מארח את החברים הטריים שלו לתואר בקליפורניה, מה שהפך את המשחק לעוד יותר מעניין.

למרות נתוני הפתיחה הקשים, טורונטו היא זו שפתחה את המשחק מצוין. ואן וליט קבר שלשה 2 מטר מאחורי קשת השלוש:

התפתח משחק צמוד וקשוח, והקליפרס שלא פגעו מבחוץ, איכשהו הצליחו למצוא את מו הארקלס לסלים קלים מתחת לסל:

טורונטו שמרה על היתרון ועלתה ל-37-35 לאחר מסירה מושלמת של מארק גאסול:

למרות זאת, ההגנה המצוינת של הקליפרס והשמיכה הקצרה של טורונטו עשו את שלהם והקליפרס סיימו את הרבע השני ביתרון 36-23 ובמחצית 51-46 לקליפרס.

המנוחה של טורונטו במחצית עשתה לה טוב, ולאחר מספר דקות גישושים השחקנים הפעילו מבערים. נורמן פאוול לא מתרגש מלנארד והלך כל הדרך אל הטבעת:

טורונטו השלימה ריצה של 23-11 עד סוף הרבע וירדה ביתרון 78-73. הבעיה הייתה שברבע הרביעי שוב נגמר להם הדלק. מצד אחד העומק של הקליפרס פשוט יוצא מהכלל. לנארד קלע הלילה רק 12 נק'? אז פטרסון יהיה הקלעי השני בחמישייה עם 12 גם כן. אין שום בעיה. וכמובן לו וויליאמס, מונטרז הראל, ג'מייקל גרין ומו הארקלס חגגו מהספסל, כהרגלם בקודש. מונטרז עלה ברבע הרביעי והגיע לטבעת פעם אחר פעם:

https://twitter.com/LAClippers/status/1194130247689494529

וגם במתפרצת:

בסיום כאמור הקליפרס ניצחו. לו וויליאמס עם 21 נק', מונטרז הראל עם 14 נק' ו-11 ריב', לנארד עם 12 נק', 11 ריב' ו-9 אס' ופטרסון עם 12. הספסל של הקליפרס סיים עם 56 נק' שהם כמעט 60% מסך הנקודות של הקבוצה.

בצד השני בטורונטו נשארו עם המחמאות אחרי שני משחקים לא פשוטים ועומס גבוה מאוד, ויכולים להיות שמחים שלפחות הם ניצחו את הלייקרס אתמול. הקבוצה חולקת עם מילווקי את המקום השני במזרח אחרי בוסטון המצוינת, ולפני פילדלפיה שלהזכירכם בפתיחת העונה הייתה בלתי מנוצחת, עד שהגיעה פיניקס.

סיאקם סיים עם 16 נק', 10 ריב' ו-6 אס', אבל שיחק יותר מדי דקות (44) והיה נראה עייף למדי בחלקים גדולים של המשחק. פאוול קלע 15, ואן וליט עם 14 ולמרות אותה שלשה ענקית היה רק 1-6 מהשלוש. כריס בושר קלע 13 מהספסל.