יוסטון – אינדיאנה: אי אפשר לעצור את הסטפ-בק

ראשי פורומים פורום NBA יוסטון – אינדיאנה: אי אפשר לעצור את הסטפ-בק

מציג 5 תגובות משורשרות
  • מאת
    תגובות
    • #32070
      Eliko Ben Lulu
      מנחה

      <div><span>אינדיאנה מגיעה ליוסטון כשהיא מנצחת 7 מ-8 משחקיה האחרונים, אך הערב מפגש נגד קבוצה שלא ניצחנו כבר שנתיים. הרוקטס יחסרו את קלינט קפלה [זעזוע מוח], וזה משמעותי. יחליפו טייסון צ'נדלר המגושם והכבד, כך שזה עשוי לשחק לטובתנו, זה מצ'אפ קל יותר לסאבוניס. ועדיין, משוכה קשה בדמות ג'יימס הארדן, הסקורר הטוב בעולם, שמגיע חם-אש למשחק. אינדיאנה תשחק ללא טרנר ולמב הפצועים, אם כי הלילה אנו מקבלים בחזרה את גוגה ביטדזה ה'רוקי', שהרשים לפני שנפצע. לי זה משחק ראשון שאני צופה ביוסטון המחודשת עם ראסל ווסטברוק, וזה מעט מוזר, אני מודה, לראות את ווסטברוק לצד הארדן. נתון לדבר עליו לפני שמקפיצים כדור: ג'יימס הארדן מגיע למשחק כשהוא קולע 420 נק' ב-11 המשחקים הראשונים של העונה. ב-50 העונות האחרונות, מדובר בכמות הנק' הגבוהה ביותר ב-11 המשחקים הראשונים של עונה, כאשר שני לו מייקל ג'ורדן עם 406.</span></div>
      <div><span>
      רבע א': הכדורים לא נכנסים, יוסטון 3 מ-10 משלוש
      סקור נמוך בדקות הראשונות. הארדן עושה את הקטע שלו עם הסטפ-בק ת'רי, אבל לא מקבל עזרה מסביב, ומהר מאוד גם טייסון צ'נדלר יורד לנוח. סאבוניס, עם זאת, מתקשה להיכנס לקצב, ופעמיים מפספס בתוך הצבע זריקות שהוא בדרך כלל יודע לסיים. אינדיאנה נהנית מיכולת טובה של מלקולם ברוגדון כמוביל הקבוצה.</span></div>
      <div><span>
      2:53 לסיום הרבע, טי ג'יי ליף נכנס ביתרון נקודה.
      פוזישן התקפה – בין-שניים יפה של טי ג'יי מקונל עם טי ג'יי שלנו, מסתיים בדאנק קל של ליף, שנשאר חופשי.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>22-26 ליוסטון בסיום הרבע הראשון. 0 מ-5 מהשדה לראסל ווסטברוק ברבע הראשון.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>רבע ב': מד ריספקט לספסל שלנו
      פוזישן התקפה – מחדל בהגנה של יוסטון! טי ג'יי נשאר לבבבבד, ומסיים בקלות מתחת לסל.</span></div>
      <div><span>
      מילה טובה למחליפים שלנו. טי ג'יי מקונל מוביל כדור ומסדר אותנו בהתקפה, ולא רק שאנו משחקים טוב, גם לוקחים יתרון מול הספסל של יוסטון המחוזק בווסטברוק החלש [רק 1 מ-8 מהשדה, למרות שהוא בקצב של טריפל דאבל]. הארדן חוזר 2 דקות בתוך הרבע.</span></div>
      <div><span>
      פוזישן התקפה – הגנה טובה מייצרת עצירה. ליף במעבר, מקבל, אבל נעצר בעבירה. מחטיא את שתי הזריקות, אבל לוקח את הריבאונד של עצמו – מחטיא גם את זה! אבל מצליח לדחוק פנימה את הריבאונד הנוסף! זו העונה שלו עד עכשיו, בדיוק ככה.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>8:39 לסיום המחצית, טי ג'יי יורד בשיוויון 33.
      בינתיים אנו מתבשרים על חדשות נוראיות, כאשר מלקולם ברוגדון יורד לחדר ההלבשה לקבלת טיפול בגבו, והוא בספק גדול לחזור בהמשך. זה משנה לגמרי את התמונה. למרות זאת, אינדיאנה נראית טוב בהגנה, מאלצת את יוסטון לשחק החוצה ולכפות את הזריקות מבחוץ. ההפרש 7 לנו, עד שהארדן מתחיל לעשות את הקטע שלו שוב, ומשתלט על העניינים. 2 דקות לסיום המחצית, יש לו 20 מ-48 הנק' הראשונות של קבוצתו, מחזיר ליוסטון את היתרון בשלשת סטפ-בק, ולמעשה השחקן היחיד ביוסטון שפוגע הערב באחוזים סבירים. </span></div>
      <div></div>
      <div><span>פחות מדקה לסיום המחצית, מקונל חודר, שוב מחדל בהגנה של יוסטון כאשר אף אחד לא סגר את הצבע, ומקונל רושם סל שדה ראשון לאינדיאנה מזה כ-5 דקות. 49-54 ליוסטון במחצית. 10 נק' למקדרמוט ברבע השני. שתי הקבוצות עם מחצית ראשונה של 40% מהשדה.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>רבע ג': הספסל שלנו נותן יתרון!
      בפתיחת המחצית, העסק מתחיל לתקתק ביוסטון, והרוקטס מקבלים תרומה מיותר משחקן אחד, וגם הכדורים מבחוץ מתחילים להיכנס. ראסל ווסטברוק עדיין חלש ומרבה להחטיא זריקות שהוא חייב לקלוע מחצי-מרחק. אצלנו, השחקנים מנסים, נותנים את הלב והנשמה, אבל מאוד קשה להסתדר בלי ברוגדון. בלעדיו זו לא אותה קבוצה, ואנו עדים לכך כל העונה.</span></div>
      <div><span>
      כ-5 דקות לסיום הרבע, בן מקלמור קולע שתי שלשות ברציפות, שתיהן שלשות מומנטום עם יד בפנים, והיתרון הוא דו-ספרתי ליוסטון בפעם הראשונה במשחק – 10 הפרש. בניגוד למציאות, כי אינדיאנה שיחקה טובה.</span></div>
      <div><span>
      4:09 לסיום הרבע, טי ג'יי נכנס בפיגור 10. חייבים בוסט מהספסל, חייבים שיגלו אופי וייצרו ריצה איכותית נגד הספסל של יוסטון.
      פוזישן התקפה – ניסיון להכניס כדור לטי ג'יי בפוסט אפ עם השומר על גבו, אבל המסירה כל כך שקופה, המהלך כל כך איטי, וספלושה קורא את זה.</span></div>
      <div><span>
      פוזישן התקפה – מקונל ענק! פשוט ענק! מוצא את טי ג'יי בצבע, ולליף רק נשאר לעלות לסל לנקודות קלות! </span><span>כדקה לסיום, רק 2 הפרש ליוסטון! הספסל שלנו בניצוחו של מקונל המצוין, שומר אותנו תחרותיים לקראת רבע אחרון שבו כל הלחץ יהיה על הקבוצה הביתית!</span></div>
      <div><span>
      פוזישן התקפה – במאבק על כדור חוזר בהגנה, ווסטברוק דוחף את ליף, והשופטים קוראים עבירה. יוסטון בפנלטי, ולכן ליף ילך לזרוק. להגיד לכם שהיתה עבירה? נראה נקי, כבר ראיתי אי-שריקות על מהלכים הרבה יותר אגרסיביים. בעצם, טעות שלי, אני מקבל עכשיו את ההילוך החוזר, ובהחלט, ווסטברוק החזיק את ליף עם יד ימין. ליף מהקו קולע 2 מ-2 ומשווה את המשחק ב-75 לכל.</span></div>
      <div><span>
      פוזישן התקפה – שוב פעם! לא מאמין לך! איזה שיתוף פעולה נהדר בין צמד הטי-ג'ייאים! מקונל שוב מוצא את ליף בבין-שניים, וליף מסיים בדאנק עוצמתי!</span></div>
      <div></div>
      <div><span>לרוע מזלנו, הרבע מסתיים עם שלשה בפינה של פי ג'יי טאקר, שלוקח מאיתנו את היתרון. 79-80 ליוסטון בסיום הרבע השלישי. אינדיאנה סיימה את הרבע בריצת 8-14, עם המחליפים, כפי שביקשתי. מקלמור הוביל את יוסטון ברבע השלישי עם 10 נק' [שיחק את כל הרבע]. רבע שבו אינדיאנה קלעה ב-58% מהשדה, וגם 9 מ-10 מהעונשין. למי שנחשבת לקבוצה שהולכת לקו הכי פחות בליגה, זה משמעותי, שלא לומר מפתח לניצחון.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>רבע ד': ריצת 0-14 של יוסטון גומרת סיפור
      פוזישן התקפה – הפעם בכיוון ההפוך! מקונל יוצא מהחסימה שמסדר לו גוגה, מקבל מליף את המסירה, מאבד את הארדן עם הרגליים האיטיות שלו בהגנה, ומסיים את הלייאפ בקלות. תרשמו לנו אסיסט.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>מה אתם יודעים, בדקות הראשונות אינדיאנה טובה יותר, משיגה פוזישנים איכותיים יותר, ונמצאת ביתרון. חסימה גדולה של גוגה ביטדזה נפסלת בטענה שהכדור הגיע למלוא הגובה והיה בירידה בפלוטר של ווסטברוק. לא יודייייע, גבולי בהחלט.
      בפוזישנים הבאים ראסל ווסטברוק מחטיא שני לייאפים ברציפות! לא יודע מה להגיד, איזה ערב כושל שלו. 8 דקות לסיום, הארדן משווה את המשחק ב-88 לכל אחרי פלוטר קל.</span></div>
      <div><span>
      6:50 לסיום, טי ג'יי יורד בפיגור 2.</span></div>
      <div><span>
      6 דקות לסיום, הארדן עם עוד שלשת אייזו-סטפבק, נות יתרון 5 ליוסטון. זה פשוט לא פייר! הוא קיבל יד בפרצוף! הוא לא אמור לקלוע את זה!</span></div>
      <div><span>
      5 דקות לסיום, הארדן עם עוד שלשת סטפבק, נותן יתרון 10 ליוסטון, וגומר סיפור. כמעט 5 דקות שאינדיאנה ללא סל שדה! נתון מעניין שעולה על המסך: השלשה הזו של הארדן נותנת לו 19,088 נק' קריירה [מקום 55 בכל הזמנים], והוא למעשה שובר-שיוויון מהמקום ה-56, ששייך לראסל ווסטברוק, שרחוק 3 נק' מאחוריו. כן, הם משחקים ביחד, ווסטברוק לא פגע כל הערב, וזה איפשר להארדן לעקוף אותו.</span></div>
      <div><span>
      3 דקות לסיום, דאבל טים על הארדן, שמוצא את ווסטברוק החופשי, שפוגע מבחוץ אחרי שכל המשחק רק החטיא זריקות ולייאפים. שוב 10 הפרש לרוקטס, ואם דיברנו על זה שהארדן עבר את ווסטברוק, אז הנה, הארדן עם אסיסט לווסטברוק, שמשווה אותו במקום ה-55 בכל הזמנים. גדול!</span></div>
      <div><span>
      דקה לסיום, רק 6 הפרש. ווסטברוק חודר – מחטיא. אבל טייסון צ'נדלר דוחק את זה פנימה! נקודות ראשונות שלו במשחק, דוקא עכשיו! בול גיים. 22.3 שניות לסיום, טי ג'יי ליף נכנס בפיגור 9. בסיום 102-111 ליוסטון. משחק נחמד מאוד לצפייה. למרות ההפסד, אני שמח ממה שקיבלתי מהספסל, ואני שמח מהאופי של הקבוצה שהצליחה להישאר תחרותית ללא ברוגדון, אחד משני השחקנים הכי טובים שלנו. נגד הארדן זו היתה מכה אנושה, אך הובלנו, ונשארנו במשחק. עם זאת, חייבים לומר, שאינדיאנה נהנתה ממזל גדול בערב שבו שחקני יוסטון החטיאו המון מבטים, שבערב קליעה טוב היו מסיימים אותנו במחצית, וגם מזה אי אפשר להתעלם.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>השחקן המצטיין: ג'יימס הארדן. כאילו, דה! 44 נק' [26-13 מהשדה, 14-6 משלוש, 14-12 מהקו], 8 ריב', 5 אס' [3 איבודי כדור] ו-4 חט' ב-40 דקות משחק [פלוס 18]. 17 מה-44 שלו הגיעו ברבע האחרון [שיחק את כל הרבע הרביעי]. 22 שניות לסיום קלע 1 מ-2 מהעונשין ובכך עבר את אלגין ביילור בטבלת קליעות העונשין [מקום 23 בכל הזמנים];</span></div>
      <div></div>
      <div><span>ראסל ווסטברוק היה חלש כל הערב והרבה להחטיא לייאפים. 17 נק' היו לו, אבל רק 5 מ-21 מהשדה, וכן 8 ריב' [3 בהתקפה] ו-6 אס' [1 איבוד כדור] ב-35 דקות. אינדיאנה עשתה עבירה מכוונת 13 שניות לסיום עליו, והוא קלע 2 מ-2 מהקו, ובכך סיים את המשחק כשהוא מקדים את הארדן בנקודה בטבלת כל הזמנים. הארדן יעבור אותו במשחק הבא, אבל he lives to fight another day כמו שאמרו חז"ל; בן מקלמור, שחקן שאני מכיר היטב מימיי כאוהד סקרמנטו, תרם שיא עונתי של 21 נק' [4 שלשות]. הנקודות שלו ברבע השלישי היו סופר-חשובות ליוסטון;</span></div>
      <div></div>
      <div><span>באינדיאנה, דואמנטס סאבוניס עם דאבל-דאבל שישי ברציפות. 18 נק' ו-13 ריב' [3 בהתקפה], למרות מינוס 18 במדד; טי ג'יי וורן קלע 8 נק' בלבד בערב של 1 מ-8 מהשדה. זה וורן, לא יציב, ואם היה יציב, לא היה באינדיאנה. נחתך בשפה במהלך המשחק, אבל חזר, וזו לא פציעה רצינית שיכולה להוות תירוץ ליכולת הדלה; ברוגדון נפצע ברבע הראשון ולא חזר. מסיים עם 2 נק' ו-4 אס' [1 איבוד כדור] ב-9 דקות; מילה על הספסל: דאג מקדרמוט תרם 18 נק' [3 שלשות] ב-32 דקות, ומקונל השלים עם 12 נק' ו-7 אס' [3 איבודים] ב-22 דקות. שניים מהשחקנים המובילים שלנו בערב הזה, ששמרו אותנו תחרותיים;</span></div>
      <div></div>
      <div><span>טי ג'יי ליף: 12 נק' [6-5 מהשדה, 4-2 מהקו], 7 ריב' [3 בהתקפה], 1 אס' [ללא אף איבוד כדור] ו-1 חט' ב-16 דקות משחק [פלוס 7]. משחקו הטוב ביותר של טי ג'יי העונה. המצ'אפים פשוט התאימו לו בערב הזה נגד ההגנה הגרועה בליגה, שהיא לא רק גרועה קבוצתית, אלא גם אישית, מרכיבים אותה שחקנים שלא יודעים לשמור גם אם רוצים, וכך טי ג'יי ניצל את זה להופעה טובה;</span></div>
      <div></div>
      <div><span>** Fun Fact: טייסון צ'נדלר שיחק במפגש הזה נגד דומאנטס סאבוניס. לפני 17 שנה, בעונתו השנייה בליגה, שיחק נגד ארבידס סאבוניס, האבא, שהיה בעונתו האחרונה בקריירה;</span></div>
      <div></div>
      <div><span>** בתמונה המצורפת — ורנון מקסוול, אורח כבוד של יוסטון, מי שזכה עם הקבוצה בשתי אליפויות בניינטיז, כולל 21 נק' במשחק 7 של סדרת הגמר 1994 נגד הניקס.</span></div>
      <div></div>
      <div><span>המשחק הבא — חוזרים הביתה לערב השני של בק-טו-בק ופוגשים יריבה קשה במיוחד בדמות מילוואקי. מיילס טרנר עשוי לחזור מפציעה, אך הלילה הזה אנו מקווים בעיקר לחדשות טובות בגזרת ברוגדון.
      </span></div>

    • #32078
      Rapgamer
      מנחה

      העונה של הארדן עוברת קצת מתחת לרדאר. יכול להיות שהתרגלנו ממנו לקלוע 40 כל ערב כאילו כלום?

      לפני פתיחת העונה היו כל מיני הימורים אקזוטיים ל-MVP- יוקיץ', אמביד, לילארד. במשחקים הראשונים היה הייפ סביב לברון ולוקה שפתחו מצוין. אבל האמת היא ששני המועמדים הכי obvious, הכי משעממים וכן- גם שחקני העונה הרגילה הכי טובים בליגה, הם עדיין יאניס והארדן.

    • #32088
      Eliko Ben Lulu
      מנחה

      לאחר שלושה ניסיונות לפרסם תגובות עם קישור לתמונה המצורפת שבה נראה ורנון מקסוול כאורח הכבוד של יוסטון, אני יכול לבשר שהתגובה לא מתפרסמת. קיימת בעיה טכנית בפורום שאינה מאפשרת את פרסום התגובה. לאחרונה אני נתקל בקשיים בפרסום דיונים חדשים, זה התחיל רק בימים האחרונים, כך שכל דיון חדש שאני מנסה לפרסם דרוש אישור של הנהלת הפורום. האם יש סיבה לכך? אני אולי חובב בובות מתנפחות, אבל זו לא סיבה לפסול אותי.

    • #32086
      Eliko Ben Lulu
      מנחה

      ורנון מקסוול – כאן. [ניסיון נוסף]

      לדעתי תגובות שבהן אני מצרף קישורים חיצוניים אינן מפורסמות. אני לוחץ 'שליחה' וזה לא מתפרסם.

    • #32094
      Rapgamer
      מנחה

      אתה צודק, יש תקלות טכניות שמפריעות לכולנו. העניין בטיפול.

    • #32122
      Eliko Ben Lulu
      מנחה

      שלום, שמח לעדכן שהתקלה נפתרה. לא יודע מה עשיתם, בתקופתי לא היו מחשבים, אבל תודה! המשך שבוע טוב.

מציג 5 תגובות משורשרות
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.