דראפט 2019 רק הרגע נגמר, אבל חלק מהקבוצות החליפו בחירות בדראפט הבא וכנראה כבר חושבות עליו. ביקשנו מהסקאוט סמי זליקסון לציין מי השמות שכדאי לאוהדים לשים עליהם עין ולעקוב אחריהם כבר מעכשיו. זהו אינו מוק-דראפט! הרשימה שלו לא מסודרת לפי צפי של מיקום הבחירה, אלא רק כוללת פרוספקטים שמומלץ להכיר את השמות והיכולות שלהם כבר מעכשיו.

אנת'וני אדוארדס (גארד, 1.93, 95 קילו, 2.04 וינגספאן, פרשמן, ג'ורג'יה, יליד 2001)

אנט-מן, כמו שהוא מכונה באזור אטלנטה שבו גדל, הוא אגדת יוטיוב בעקבות התצוגות שלו על מגרש הפוטבול כילד קטן. גם כדורסל הוא משחק כמו ראנינג בק – גדול, חזק, תזזיתי, אתלטי וללא חת. אנט-מן עבד כמדריך כדורסל במחנות במהלך חופשות מבית הספר והעביר שעות על גבי שעות בסשנים עם שחקני מכללות מבוגרים ממנו כדי ללמוד איך לקלוע. מאמן המכללות האגדי לפטי דריסל (שהנכד שלו אימן את אדוארדס בתיכון) טוען שהוא מזכיר לו את השחקן הכי טוב שהוא אימן בעצמו – לן ביאס המנוח. אם ימשיך לשפר את הקליעה וניהול המשחק בקצב הזה, ויראה מה הוא שווה בהגנה גם כשהרמה תעלה – הוא אמור להיות שחקן מפחיד ובקלות הבחירה הראשונה בדראפט.

ההשוואה האופטימית שלי – גרסה קטנה יותר של קוואי לנארד.

קול אנת'וני (רכז, 1.91, 84 קילו, 1.90 וינגספאן, פרשמן, צפון קרוליינה, יליד 2000)

ככל הנראה השחקן הכי מהנה לצפייה במחזור הזה. רכז טבעי לחלוטין עם אתלטיות של סמול פורוורד, שנותן דאנקים חולניים תוך כדי משחק. הוא משחק תמיד עם הראש למעלה, זז מהר וחד מצד לצד, פלאשי בטירוף אבל בשילוב עם יסודות משחק מאוד מהוקצעים. אה, וגם יש לו טכניקה יפה בקליעה. מדובר בבנו של שחקן העבר ופרשן ההווה גרג אנת'וני, בוגר מגרשי הרחוב המפורסמים של ניו יורק שבה גדל. עם זאת, הוא יכול להיסחף קצת עם המשחק הראוותני למקומות של איבודים ובחירת זריקות רעה. בתיכון הוא היה ווליום שוטר די רציני ואמור לנסות להיגמל מזה. הוא מהמר לא מעט בהגנה ויצטרך להיפטר גם מההרגל הזה. הוא לא בחור קטן אבל גם לא יוצא דופן מבחינת הסייז, ומבוגר יחסית למחזור שלו – יסיים את השנה במכללות בגיל 20.

ההשוואה האופטימית שלי – ג'ייסון וויליאמס שחור.

ת'או מאלדון (רכז, 1.94, 80 קילו, 2.02 וינגספאן, וילרבאן, יליד 2001)

הפורץ הגדול של המחזור הזה. הוא רכז טבעי עם אתלטיות נחמדה מאוד ואחלה אורך, ובסך הכל שחקן מאוד יעיל ומתודי. מאלדון זריז וחמקמק, מסוכן מאוד בפיק אנד רול ולמד משני רכזים גדולים – טוני פארקר (הבעלים של הקבוצה) ומנטאס קלנייטיס שאותו הוא מגבה. הוא לא זורק המון שלשות אבל תופר אותן ב-40 אחוז. בנוסף, הוא קיבל דקות משמעותיות ונתן תוצרת (7 נקודות, 2 ריבאונדים ו-2 אסיסטים ב-17 דקות למשחק) בקבוצה ששיחקה 60 משחקים העונה, עשתה פלייאוף ביורוקאפ ולקחה אליפות ממש הערב בצרפת. החולשה היחידה שלו היא ששום דבר אצלו לא קופץ מהמסך. הוא עושה רושם של שחקן יעיל שימושי ואמין אבל לא ברור אם יש שם כוכב על מלא. בעונה הבאה הוא צפוי להיות הרכז הפותח שלהם וילרבאן ביורוליג, שם גם נראה אם קו השיפור שלו ממשיך ויצא ממנו כוכב אמיתי או רק שחקן חמישייה סולידי. ככה או ככה הרצפה גבוהה למדי.

ההשוואה האופטימית שלי – ברוגדון הצרפתי.

ג'יימס וויסמן (סנטר, 2.15, 110 קילו, 2.20 ווינגספאן, פרשמן, ממפיס, יליד 2001)

הוא פאקינג עצום. גם גבוה, גם ארוך, עדיין קצת רזה כי הוא ילד אבל עם מסגרת שאמורה להתמלא די בקלות. בקיצור, אתלט מפחיד עם אחלה של קואורדינציה לסנטר. הוא לא יהיה קלעי 3 או שחקן שיכדרר לסל יותר מדי ב-NBA אבל יעשה גם את זה מדי פעם. יש לו ידיים טובות למדי, גם אם שמאל מאוד מאוד דומיננטית, והמון המון המון כישרון גופני ואתלטיות. הוא לא השחקן הכי אגרסיבי או הכי חכם שיש למחזור להציע – יש לו המון מה ללמוד בכל מה שקשור למיקום הגנתי, אגרסיביות התקפית ובכללי כל מה שקשור לכדורסל ואינו מבוסס על אתלטיות או גודל מגוחך בגודלו. הוא מדורג ראשון מבין המגויסים מהתיכונים אבל לא ברור כמה קבוצות NBA ילכו על סנטר שנבחר ראשון (במיוחד כשלפיניקס כבר יש סנטר שנבחר ראשון). יש לו עוד המון לאן להתפתח שם ואז יכול לצאת מפלצת על מלא.

ההשוואה האופטימית שלי – חסן ווייטסייד שאינו נגר מוחלט/ג'ואל אמביד לייט-לייט

ג'יידן מקדניאלס (פורוורד, 2.08, 90 קילו, 2.10 וינגספאן, פרשמן, וושינגטון, יליד 2000)

פורוורד גבוה, ארוך ורזה עם יכולות התקפיות של גארד שאינו קווין דוראנט בשום צורה. הוא משחק מאוד smooth עם טכניקה יפהפייה לבחור במימדים האלה. הוא הראה יכולת להוביל כדור, למסור, לקלוע שלשות ולסיים בפוסט והיתרון המשמעותי שלו הוא שהוא אפילו יותר טוב אוף דה בול. הוא שיחק קצת יותר מדי מתחת לסל בתיכון, לא משהו שיקרה לו במקצוענים בהתחשב במבנה הגוף המאוד שדוף שלו. הוא אמנם ארוך, אתלטי וקוארדינטיבי אבל לא הראה יותר מדי אקספלוסיביות, ולפעמים נראה כאילו הוא משחק בהילוך איטי. כרגע הוא טוב הגנתית בעיקר בעזרה בגלל האורך שלו, אבל יצטרך להשתפר. אחיו הגדול ג'יילן נתן שנתיים יפות בסן דייגו סטייט ונבחר בדראפט האחרון ע"י שארלוט בסוף הסיבוב השני.

ההשוואה האופטימית שלי – גרסת הסקורר של קייל אנדרסון.

דני אבדיה (פורוורד, 2.05, 100 קילו, 2.07 וינגספאן, מכבי ת"א, יליד 2001)

גיימר, כשהוא בעניינים ומקבל את המושכות הוא יודע להיות מאוד אגרסיבי ולשחק את הגו טו גאי. הוא איום משולש בכל מה שקשור למסירה, חדירה וקליעה מבחוץ, ואליל אמיתי בסצנת אליפויות הגילאים. אבדיה יותר חזק ממה שהוא נראה, עם בסיס טוב ומרכז כובד נמוך יחסית. הוא לא שומר טוב במיוחד אבל יש עם מה לעבוד, בעיקר פוטנציאל הסוויצ'אביליטי, ולא אמור להיות נטל. הקליעה מהעונשין מסתמנת כבעיה של ממש. היה נחמד לראות אותו מקבל יותר דקות משחק בזמנים יותר משמעותיים כדי לראות מה הוא שווה כשהכסף על השולחן. הוא יעזור לעצמו מאוד אם יעבוד על הזריזות והאקספלוסיביות.

ההשוואה האופטימית שלי – ג'ו אינגלס שהתחיל לשחק ב-NBA בגיל 20 ולא 27.

ג'וש גרין (גארד, 1.98, 93 קילו, 2.08 ווינגספאן, פרשמן, אריזונה, יליד 2000)

אתלט מגוחך לחלוטין, ארוך לאללה, מהיר קפיצי ואגרסיבי. הוא שיחק פוטבול אוסטרלי עד שעבר לארה"ב אז לחלוטין לא מפחד ממגע ועובד על המגרש כל הזמן. גרין הוא סקורר מאוד מהוקצע, שמאיים בחדירה, מיד ריינג' ומחוץ לקשת. הוא יכול לצאת לריצות של התקפה בלתי ניתנת לעצירה עם ההבעה הכי אדישה שתוכלו לדמיין. יש לו אחלה יסודות וטכניקה, עם אמא ואבא ששניהם שחקני עבר ואח גדול שמשחק ב-UNLV. הוא לא נדרש להציג יותר מדי יכולת ניהול משחק וגם לא יקבל יותר מדי הזדמנות להציג את זה בקולג' שכן הוא יחלוק את הקו האחורי עם אחד הרכזים הטובים של המחזור (נגיע גם אליו בהמשך). בהגנה מדובר בשחקן מעולה, יעיל ופעיל. החדירה שמאלה והאחוזים מהעונשין הם החסרונות היחידים כרגע, אבל שניהם בהחלט פתירים. זה אחד מהפרוספקטים החביבים עלי במחזור הזה ללא ספק.

ההשוואה האופטימית שלי – קליי ת'ומפסון עם קליעה פחות רצחנית/סי ג'יי מקולום גדול ואתלטי.

קיליאן הייז (גארד, 1.96, 85 קילו, 2.04 וינגספאן, שולה, יליד 2001)

רכז טבעי עם ערימות של אתלטיות, מאוד מהיר וזריז, שאוהב מאוד את המגרש הפתוח. הוא יטביע לך על הפרצוף אם לא תיזהר, מנהל משחק מאוד מוכשר, שמשחק עם הראש למעלה ויודע לקרוא הגנות. הייז מעולה בחדירה והוצאה, סוחט פאולים מוצלח למדי וקלעי עונשין של 82 אחוז. הוא גם אחראי מאוד עם הכדור וריבאונדר לא רע בשביל בחור כ"כ רזה. הייז שומר אישי עם המון פוטנציאל שמסיים שנה שיניה בליגה הבכירה בצרפת והיה המצטיין באליפות אירופה לקדטים עם שחקנים כמו דומבויה ומאלדון איתו בחמישייה. עם זאת, הוא חייב להביא את הקליעה מבחוץ למקום לפחות סביר וללמוד לקרוא מצבים יותר טוב בהגנה קבוצתית. הוא גם כמובן חייב להתחזק. סיים את העונה עם 7 נקודות, 3 אסיסטים, 2.3 ריבאונדים וחטיפה למשחק ב-19.5 דקות.

ההשוואה האופטימית שלי – דראגיץ' עם אתלטיות במקום קליעה

איי ג'יי לוסון (גארד, 1.98, 80 קילו, 2.04 וינגספאן, סופמור, דרום קרוליינה, יליד 2000)

גארד קנדי ארוך ומאוד אתלטי. הוא אוהב מאוד להתקיף את הטבעת ופחות מתעניין בשלומם של האנשים שעומדים לו בדרך. מאוד אגרסיבי בשביל בחור כ"כ רזה. לוסון הוא חיה במגרש הפתוח, שעובר את המגרש במעט צעדים ארוכים ומהירים. מדוב בשחקן הגנה חזק מאוד, קרצי האמיתית, ארוך זריז וחכם ובספוט אפ שוטר מוצלח למדי. עם זאת, הוא יכול ללכת לאיבוד כיוצר בהתקפה עומדת וחייב להתחזק שם. הוא גם יכול להיגרר למשחק מפוזר כשהוא נכנס לזה יותר מדי. יכול להיות סטריקי עם הקליעה, העונשין גם דורש קצת שיפור. הוא לא הראה מספיק יציבות בלקחת על עצמו את הנטל ההתקפי, וזה יהיה המבחן שלו בעונה הקרובה.

ההשוואה האופטימית שלי – טיילר ג'ונסון ארוך שלא מרוויח 20 מיל' לשנה.

ניקו מאניון (רכז, 1.91, 82 קילו, 1.91 וינגספאן, אריזונה, פרשמן, יליד 2001)

מנהל משחק דינמי ואתלטי למדי, עם זריזות נהדרת, שיודע לסיים מעל הטבעת ולדחוף את הכדור במתפרצת. הוא גם הג'ינג'י הכי אתלטי מאז בלייק גריפין. בכללי, מדובר בשחקן יצירתי מאוד ומהנה לצפייה. מאניון הוא בן של שחקן NBA שעבר לשחק באיטליה, עם אחלה יסודות ושחקן מאוד שלם יחסית לגילו. יש לו קליעה יפה מאוד שמכריחה לשמור אותו צמוד, וצעד ראשון מהיר מאוד שעוזר לו לחדור ולהוציא. הוא שומר לא רע בכלל יחסית לגודל שלו, עם עין טובה מאוד לכדור. עם זאת, הוא עשוי להתקשות נגד גארדים גדולים ממנו ברמה הבאה, ויצטרך להתמקד יותר בניהול משחק וקליעה מבחוץ כדי לשרוד ב-NBA. הייז אמור להיות קו אחורי סופר מלהיב עם חברו מה-AAU ג'וש גרין.

ההשוואה האופטימית שלי – פרד ואן וליט גדול ויציב יותר (של אחרי הלידה?)

פרשס אצ'יווה (פורוורד, 2.03, 100 קילו, 2.17 וינגספאן, פרשמן, ממפיס, יליד 99)

פורוורד ארוך, אתלטי ואגרסיבי בטירוף שמשחק בהילוך גבוה כל הזמן, וחזק מאוד בריבאונד התקפה ובמגרש פתוח. הוא זריז למדי, יודע לחדור ולחתוך לסל עם צעד ראשון מאוד מהיר וחזק ופיזי יחסית לגילו. הוא שומר טוב שלא מסתמך רק על האתלטיות שלו, ממש יושב נמוך ומזיז יפה את הרגליים. פרשס הוא פוטנציאל להיות רוצח הגנתי כשיהיה גדול אבל יצטרך ללמוד ליצור לאחרים ולהמשיך לשפר את הקליעה (פחות מ-30% ל-3 ובערך 60% מהקו כרגע) כדי לקבל תפקיד יותר משמעותי בליגה ולא להיות רק שחקן הגנה. פרשס הוא יליד ניגריה שעבר לארה"ב עם המשפחה כשהיה בן 14. אם הוא יעשה וואן אנד דאן יתחיל את העונה הראשונה שלו ב-NBA בגיל 21. 

ההשוואה האופטימית שלי – ג'וש ג'קסון לא טיפש.

אר ג'יי המפטון (גארד, 1.95, 85 קילו, 2.04 וינגספאן, ניו זילנד ברייקרס, יליד 2001)

סקורר מחונן מאוד, ארוך ואתלטי עם יכולת לעבור בחללים צרים ברמה בלתי אפשרית ועם שליטה אדירה בכדור. הוא קולע יפה מבחוץ, מסיים יפה מסביב לטבעת ועושה רושם של שחקן האחד על אחד הכי טוב במחזור ואולי גם אחד הכי טובים שהגיעו לליגה כבר תקופה. המפטון מחשיב את עצמו, לדבריו, למנהל משחק אבל לא בדיוק משחק ככה. הוא מדבר המון תוך כדי משחק, ויצטרך ללמוד לכבד אנשים או שיאכל לא מעט פאולים קשים. יש לו פוטנציאל הגנתי אבל הוא לא לגמרי הראה משהו בתחום הזה עד כה. הוא גם רזה מאוד וחייב להתחזק.

ההשוואה האופטימית שלי – ג'מאל קרופורד אתלטי/לו וויליאמס ארוך

ג'ורדן נוורה (גארד, 2.01, 100 קילו, ג'וניור, לואיוויל, יליד 98)

גארד גדול וחזק, שומר אישי מצוין, ושחקן התקפה מאוד מהוקצע במיוחד בכל מה שקשור לקאץ' אנד שוט. ה-3&D ממש כתוב לו על המצח. אין לו ממש בעיה של טווח, רק צריך שנייה והוא מפציץ. הוא ריבאונדר מעולה לעמדה, שמנצל יפה את הגובה והמבנה היחסית רחב שלו. הוא גם נטול מניירות – התחיל מהספסל והפך לכוכב בלואיוויל. נוורה הוא בנו של מאמן נבחרת ניגריה וגם שיחק קצת בבוגרים. הוא לא עגלה אבל גם לא אתלט אקספלוסיבי מדי, שלא מייצר מספיק לחברים שלו. הוא גם יכנס לליגה בגיל 22, תקרה לא כ"כ גבוהה.

ההשוואה האופטימית שלי – ווס מת'יוז מגודל.

ניקיטה מיכאילובסקי (גארד, 2.02, 90 קילו, 2 מטר וינגספאן, אבטודור סראטוב, יליד 2000)

התקווה הגדולה של הכדורסל הרוסי מאז אנדריי קירילנקו – גארד ארוך, אתלטי ומאוד מגוון התקפית. הוא אוהב ללכת לסל ולסיים מעל הטבעת, וקלעי טהור ל-3 עם תקרה בשמיים. מיכאילובסקי משחק עם ים של ביטחון, לא מפחד לקחת אחריות ויצטרך להתמלא ולהתחזק וכמובן לשפר את ההגנה, אבל הפוטנציאל בהחלט שם. הוא זכה בתואר השחקן הצעיר של העונה ב-VTB, קיבל זימון לנבחרת הבוגרת של רוסיה ונרשם לדראפט השנה אך החליט למשוך את השם שלו בדדליין. אם הוא ימשיך בקצב ההתקדמות שלו יוכל בכיף להיות בחירת סיבוב ראשון איכותית מאוד ב-2020. מיכאילובסקי גם נבחרת לחמישיית הטורניר באליפות אירופה לנוער וקיבל 15 דקות למשחק בבוגרים של סראטוב. הוא קלע 5.5 נקודות (55% מהשדה, 36.6% ל-3) ב-VTB ו-7.5(54.8% ל-3) עם 3 ריבאונדים ביורופקאפ.

ההשוואה האופטימית שלי – בלינלי הצעיר והרוסי

סמואל ויליאמסון (גארד, 2.01, 86 קילו, פרשמן, לואיוויל, יליד 2000)

קלעי שלשות טהור עם טכניקה יפה שבמקרה יצא גם ארוך ואתלטי. הוא סקורר עם תנועה מאוד חלקה, וכל מה שהוא עושה נראה כאילו בא לו מאוד בקלות. ויליאמסון שולט באומנות הקליעה מהמיד ריינג', בסט שוטס ומכדרור שסחט 1001 השוואות לג'ייסון טייטום. הוא העביר לא מעט זמן כמוביל כדור בתיכון, וגם אתלט מעל הממוצע שיכול לרוץ את המגרש הפתוח ולסיים מעל הטבעת בלי מאמץ מיוחד. ויליאמסון עובד קשה מאוד – נתן וואחד שיפור מלהיות שחקן לא מוכר בכלל לפני שנה וחצי לפרוספקט לוטרי – אבל צריך לראות איך ההגנה שלו נראית בסביבה יותר תחרותית. הוא גם יצטרך להתחזק.

ההשוואה האופטימית שלי – ג'ו האריס מגוון ואתלטי