ק"אט מוביל מחזור עמוק של שחקנים שמסתמנים לקבל חוזי מקסימום כבר בקיץ הקרוב. מצד שני יש לנו 2 שחקנים מהחמישייה הראשונה שלא השלימו את חוזי הרוקי שלהם, ועוד אחד שעבר בטרייד. הנה פירוט מלא של הסיבוב הראשון, וכמה נבחרים מהסיבוב השני.
1. קארל אנתוני טאונס – נכון להיום, קא"ט ממשיך להיות השחקן מספר 1 בדראפט. סנטר מודרני שקלע בעונה האחרונה 42% מהשלוש. כוח התקפי אדיר. יחתום בקרוב מאוד על חוזה מקסימום במינסוטה.
ועדיין יש סביבו 2 סימני שאלה: א. ההגנה. לעיתים סתם רעה, לעיתים מביכה.
ב. טאונס לא שחקן שלוקח על עצמו. אחרי עונה שנייה מצוינת, ההגעה של ג'ימי באטלר וג'ף טיג הורידה לטאונס את מספר הזריקות. טאונס עדיין המניה הכי בטוחה שם בהתקפה, ולא משנה מי משחק לידו הוא צריך לקחת על עצמו יותר. ההעלמות בפלייאוף נגד יוסטון מדאיגה לא פחות.
2. דיאנג'לו ראסל – אי אפשר לקרוא לבחירה השניה באסט (בטח כשמסתכלים על הבחירה השלישית), אבל בינתיים דיאנג'לו ראסל לא מצדיק את ההייפ והבחירה הגבוהה. השחקן מאוהיו סטייט קולע 14.6 נקודות ומוסר 4.3 אסיסטים, אבל עושה זאת ביעילות נמוכה מאוד. רק 41% מהשדה, 34% מהשלוש ו-75% מהקו. הוא מאבד 2.7 כדורים בממוצע לקריירה, וזה המון לעומת מספר האסיסטים. הליגה עדיין מתגמלת ווליום שוטרס (שחקנים שקולעים הרבה כי הם זורקים הרבה), אבל הרבה הרבה פחות מבעבר.
הבעיה העיקרית של ראסל היא הכתם שדבק בו בעונת הרוקי. הוא צילם את ניק יאנג מודה שבגד בזוגתו (ללא ידיעתו של יאנג), והסרטון דלף לאינטרנט. ראסל נקטל על ימין ועל שמאל על שהפר את קוד חדר ההלבשה. אחרי עונה שנייה בינונית, הלייקרס ניצלו את הפוטנציאל הדועך של ראסל והעבירו אותו לברוקלין כדי להיפטר מהחוזה של טימופיי מוזגוב. בברוקלין ראסל הציג אותה יכולת פחות או יותר, עם קצת יותר בטחון, והרבה יותר פציעות. נראה שהנטס מעדיפים לשמור כסף לקיץ הבא, מה שאומר שראסל לא יקבל חוזה, ויהפוך לשחקן חופשי מוגבל. הוא יצטרך עונה יוצאת דופן בשביל לשכנע קבוצות לפתוח את הארנק בשבילו.
3. ג'אליל אוקפור – אוקפור הגיע לליגה עם תווית של סנטר מהדור הישן, אבל הסתבר שהליגה לא צריכה כאלה יותר. שחקן שמירב האיום שלו הוא בפוסט אפ, בלי הגנה, זה זן שהליגה מכחידה. אחרי עונת רוקי סבירה (17.5 נקודות, 7 ריבאונדים, 1.2 חסימות), אוקפור ראה הרבה פחות דקות בעונה השנייה מאחורי ג'ואל אמביד, סנטר מהדור החדש שקולע משלוש ושומר. פילדלפיה שמה את אוקפור על המדף, אבל אף אחד לא רצה, ובסופו של דבר היא אפילו לא הרימה את האופציה על העונה רביעית בחוזה הרוקי. ברוקלין אספה אותו תמורת כלום ושום דבר, אבל מסתבר שאפילו היא לא נואשת כל כך. אוקפור חתם בינתיים בניו אורלינס על חוזה לא מובטח.
4. קריסטאפס פורזינגיס – הלטבי נחשב לתעלומה לפני הדראפט, אבל מהר מאוד הפך לחביב האוהדים בניו יורק ובליגה בכלל. בגובה של 221 ס"מ, פורזינגיס משלב יכולות של גארד עם הגנה של סנטר. טווח קליעה גדול, מסוגל לשים כדור על הרצפה וחוסם טוב מאוד. הוא משתפר מעונה לעונה, ובעונה האחרונה רשם 22.7 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-2.4 חסימות למשחק. הוא קולע ב-44% מהשדה וכמעט 40% מהשלוש. הבעיה העיקרית היא שפורזינגיס סיים את העונה אחרי 48 משחקים עם קרע ב-ACL, ולא ממש ברור איך הוא יחזור מהפציעה. הוא צפוי להחמיץ את פתיחת העונה הקרובה. כרגע אין ממש שמועות על שיחות עם הניקס, אבל ברור לכולם שאלא אם כן העונה הקרובה תהיה קטסטרופה, הוא יקבל מהניקס חוזה מקסימום בקיץ הבא, ואולי אפילו הקיץ.
5. מריו הזוניה – השחקן השני בחמישייה ששוחרר בתום עונתו השלישית בליגה. בניגוד לאוקפור, הזוניה מצא מהר מאוד חוזה בניו יורק, ולהגנתו יאמר שהוא לא ממש קיבל הזדמנות באורלנדו בשנתיים הראשונות – מאחורי פורניה, גורדון, טרנס רוס ואחרים, הזוניה לא ראה מספיק דקות. המג'יק לא הרימו את האופציה לעונתו הרביעית, אבל דווקא בעונה השלישית הוא התחיל לקבל יותר דקות. הזוניה נראה שייך לליגה, וצריך לחכות ולראות האם ההזדמנות בניקס היא אמיתית. הוא צריך דקות.
6. ווילי קאולי-סטיין – קאולי-סטיין לא קולע שלשות, וכנראה שגם לא יתחיל בקרוב. גם לא מדובר בחוסם גדול. ועדיין, מדובר בסנטר שמיש לחלוטין במשחק של היום. הוא שומר טוב (למרות החסימות), נייד, זז מצוין על המגרש ולא צריך את הכדור ביד בשביל להיות אפקטיבי. לצערו הוא נמצא בסקרמנטו, אחת מהקבוצות הכי רעות בליגה בפיתוח שחקנים. לשמחתו זה אומר שעדיין יש לו לאן להתפתח. את העונה האחרונה הוא סיים עם 12.8 נקודות, 7 ריבאונדים, 1.1 חטיפות ו-0.9 חסימות.
7. עימנואל מודיאיי – החסרונות של מודיאיי היו ידועים עוד לפני שהגיע לליגה – גארד זריז בלי קליעה ועם נטייה לאבד את הכדור. עם ממוצע קריירה של 37% מהשדה ו-2.4 איבודים (בעיקר הודות לזה שהוא פשוט איבד דקות ככל שעבר הזמן), דנבר ויתרה עליו ושלחה אותו לניו יורק. לרוע מזלו, לניקס יש גם את ניליקינה, והקבוצה צריכה להחליט במי מהשניים היא הולכת להשקיע. סביר להניח שהיא תעדיף את ניליקינה הצעיר יותר. מודיאיי נראה כמו מישהו שמתאים להיות רכז שני בליגה. המהירות שלו תהיה יתרון בחמישייה השניה, שם הוא יתקל בשומרים פחות טובים,וחוסר הקליעה יהיה חיסרון קטן יותר.
8. סטנלי ג'ונסון – ג'ונסון רשם עונת רוקי טובה, למרות אחוזי קליעה רעים. הבעיה היא שבעונתו השנייה בליגה האחוזים התדרדרו, ולא ראינו שיפור משמעותי בעונה השלישית. ג'ונסון שומר טוב, אבל מתחיל לקבל תג של חור בהתקפה. הוא עדיין לא ברמה של אנדרה רוברסון (בשני צידי המגרש), אבל מתקרב לשם. דוויין קייסי כנראה מאמין בשחקן, ויכול להיות שהשינוי בעמדת המאמן יעשה טוב לקריירה של ג'ונסון.
9. פרנק קמינסקי – קשה להאמין ששארלוט ויתרה על 4 בחירות סיבוב ראשון בשביל קמינסקי, אבל זאת המציאות – גבוה עם קליעה טובה משלוש (38% בעונה האחרונה), אבל לא הרבה יותר משחקן ספסל. במכללות קמינסקי כיכב, בליגה זה הרבה יותר קשה. הוא לא מספיק חזק בשביל להתמודד עם שחקני הפנים, והקליעה שלו לא מספיק טובה בשביל לחפות על זה בהתקפה. הוא רושם 10 נקודות בממוצע הקריירה שלו, אבל עושה את זה רק ב-41% מהשדה, ו-4.1 ריבאונדים זה מעט מדי לשחקן גבוה.
10. ג'סטיס ווינסלו – ווינסלו נחשב לפוטנציאל אדיר לפני הדראפט, ולא ברור איך נפל עד לבחירה העשירית. דני איינג' עשה ככל יכולתו בשביל להשיג אותו ולא הצליח. במבט לאחור, טוב שכך. ווינסלו הגיע כאתלט אדיר, אבל בלי קליעה, ואחרי 3 עונות בליגה זה לא ממש השתנה. אין ספק שיש משחקים שבהם ווינסלו נראה כמו כוכב על, אבל הם קורים לעיתים רחוקות מדי. אחרי עונת רוקי סבירה, הוא פתח מצוין את העונה השנייה עם ממוצעים של 10.9 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים ו-1.4 חטיפות, ונראה שהוא עומד לממש את הפוטנציאל. אלא שדווקא אז הוא קרע את שריר הכתף והושבת עד תום העונה. העונה השלישית הייתה בינונית. ההבטחה עדיין שם, אבל ווינסלו מקיים לעיתים רחוקות מדי.
11. מיילס טרנר – עוד סנטר מבטיח מהזן החדש, ועוד בול פגיעה של אינדיאנה. אחרי 2 עונות טובות, העזיבה של פול ג'ורג' הפכה את טרנר לשחקן פרנצ'ייז באינדיאנה והוא היה אמור להוביל את הקבוצה קדימה ביחד עם ויקטור אולדיפו. יש לו טווח קליעה גדול, והוא שומר טבעת מצויין (1.8 חסימות בעונה האחרונה), חזק ואתלטי. זה עדיין לא מספיק בשביל חוזה מקסימום. בקיץ הוא הלך למאמן ששינה לאולדיפו את הקריירה ונקווה לראות גרסה חזקה וטובה יותר שלו בעונה הקרובה. טרנר בהחלט יכול להיות שחקן מקסימום. הפוטנציאל וההתקדמות מעונה לעונה שם, אבל צריך עוד קצת בשביל להגיע לחוזה הזה.
12. טריי ליילס – פאוור פורוורד נחמד עם טווח קליעה גדול. בעונה האחרונה בדנבר הוא הראה יכולת טובה בתקופה שפול מילסאפ היה פצוע, אבל בשאר הזמן לא קיבל מספיק דקות. כנראה שייזכר לחובתו שהוא היה חלק מהטרייד שהביא את דונובן מיטשל ליוטה.
13. דווין בוקר – שחקן המקסימום הראשון מגיע מהבחירה ה-13 בדראפט. מהרגע הראשון בליגה, בוקר הראה פוטנציאל של סקורר אדיר, כשהדובדבן שבקצפת זה משחק 70 נקודות.
בוקר שבר כבר לא מעט שיאים עבור השחקן הצעיר ביותר, ובגילו נחשב לאחד השחקנים המבטיחים בליגה. עם ממוצעים של 25-4.5-4.9 בעונה האחרונה ברור שמדובר בשחקן שיככב בליגה. גם לפיניקס זה היה ברור, וכבר בימים הראשונים של יולי היא מיהרה להחתים אותו על חוזה מקסימום שישאיר אותו בפיניקס עוד 5 עונות לפחות. אוהדי פיניקס מתים עליו, אבל צריך לזכור שבינתיים מלבד לקלוע (והרבה), בוקר לא באמת עשה משהו בליגה. בשביל ההייפ, הנה הניצחון בתחרות השלשות.
ועוד קצת היילייטים
14. קמרון פיין – פיין לא ממש הצליח להכנס לנעליים הקטנות של רג'י ג'קסון בתור הרכז המחליף ב-OKC, והועבר לשיקגו בעונתו השנייה בליגה. גם כאן הוא נשאר על תקן רכז מחליף, ועם האחוזים הנוכחיים שלו, קשה לראות אותו מתקדם הרבה מעבר לזה.
15. קלי אוברה – שחקן רוטציה טוב. עולה מהספסל בוושינגטון והוא היחיד שם שמספק משהו. 11.8 נקודות בעונה האחרונה.
16. טרי רוז'ייר – סקרי טרי פרץ בעונה האחרונה אחרי הפציעה של קיירי אירווינג, והיה לאחת מהסיבות שהסלטיקס המשיכו לשחק מצוין. הוא קיבל המון תשומת לב בסוף העונה שעברה ובפלייאוף, והיה חלק משמעותי מהריצה של הסלטיקס לגמר המזרח. לצערו לסלטיקס אין כסף לשלם לו אחרי קיירי, הייוורד, הורפורד וסמארט, ובטח כשעוד מעט הם יצטרכו לשלם גם לטייטום ובראון. רוז'ייר כנראה יהפוך לשחקן חופשי מוגבל בקיץ הבא, וסביר להניח שיהיו לו הצעות טובות, לאור היכולת בעונה האחרונה.
רוז'ייר יכול בהחלט לחלום על חוזה עונתי עם 8 ספרות, בייחוד לאור היכולת שלו בפלייאוף האחרון.
עם החזרה של קיירי למגרשים, בעונה הקרובה הוא יחזור לספסל. עדיין לא ברור איך וכמה דקות, לאור רוטציית הגארדים העמוסה של הסלטיקס (קיירי, הייוורד, בראון, סמארט), אבל כנראה שזה לא ישפיע על החוזה בקיץ הבא.
17. ראשאד וון – לא הצליח במילווקי, נשלח בטרייד לברוקלין ומשם לניו אורלינס לפני ששוחרר. שיחק בליגת הקיץ במדי מיאמי אבל נכון לעכשיו אין לו קבוצה לעונה הקרובה.
18. סם דקר – סם דקר הטביע את חותמו עם המהלך הזה:
הוא בקושי שיחק בעונת הרוקי שלו, נתן עונה שנייה טובה יותר, ואז עבר לקליפרס כחלק מהטרייד על כריס פול. בקליפרס הוא התקשה למצוא דקות. בעונה הקרובה ישחק בקליבלנד.
19. ג'ריאן גראנט – נציג המחזור שהספיק לעבור כבר ב-3 קבוצות. אחרי עונה בניקס הוא עבר לשיקגו והקיץ המשיך לאורלנדו. נכון לעכשיו מדובר על גבול בין רכז שני לשלישי.
20. דלון רייט – בחירה מצוינת של הראפטורס, וחלק חשוב מהספסל הנהדר של טורונטו בעונה האחרונה. הוא זריז, שומר טוב ויש לו קליעה טובה. עוד קצת שיפור ואולי הוא יוכל להתמודד על תפקידים של רכז פותח בליגה.
21. ג'סטין אנדרסון – אנדרסון לא ממש קיבל הזדמנות ואחרי עונה וחצי בדאלאס עבר לפילדלפיה. את העונה הקרובה הוא יפתח באטלנטה אחרי שהגיע לשם כחלק מהטרייד על כרמלו אנתוני.
22. בובי פורטיס – כבר מעונת הרוקי פורטיס נראה כמו גניבה בבחירה ה-22, אלא שההגעה של לאורי מארקונן הנציחה את מעמדו כשחקן ספסל בשיקגו. זה לא הפריע לו בעונה האחרונה להצטיין במדי שיקגו, ולתקוע להם מקל בשרשראות הטנק. בכל מקרה, גם אם לא יצליח בכדורסל, תמיד יהיה לו עתיד באגרוף. תשאלו את ניקולה מירוטיץ'.
23. רונדה הוליס-ג'פרסון – רה"ג מצטייר כשחקן אול אראנד טוב מאוד. הוא שומר מצוין ושחקן התקפה לא רע בכלל, אבל צריך לשפר את הקליעה ל-3 כדי לעלות לשלב הבא. הוא קיבל המון דקות בנטס, וללא ספק הוכיח את עצמו ואת שוויו עד כה.
24. טיוס ג'ונס – רכז מחליף במינסוטה. היה טוב כשקיבל הזדמנויות, אבל אלו היו מעטות מדי.
25. ג'ארל מרטין – לא ממש קיבל הזדמנויות בממפיס. בעונה הקרובה הוא צפוי להמשיך במגמה כשלא יקבל הזדמנות באורלנדו.
26. ניקולה מילוטינוב – סנטר שנבחר על ידי הספרס אבל חתם באולימפיאקוס, שם זכה בתואר השחקן המשתפר. טרם הגיע לליגה, ולא צפוי להגיע אליה בקרוב.
27. לארי נאנס ג'וניור – אחרי 2.5 עונות בלייקרס עבר לקליבלנד, הקבוצה בה שיחק אביו. הוא קיבל את המספר של אבא, אבל לא הצליח לעזור ללברון לזכות באליפות נוספת. אתלט נהדר, שחקן האסל ושומר טוב.
28. אר ג'י האנטר – נבחר על ידי בוסטון, הספיק לעבור בכמה תחנות, אבל לא ממש הצליח לתקוע יתד. שיחק בליגת הפיתוח, ובעונה אחרונה ביוסטון, אבל לא ראה דקות.
29. כריס מקלו – עוד שחקן שלא הצליח לתקוע יתד בליגה. נבחר על ידי ברוקלין, ובשנתיים האחרונות לא רואה דקות בוושינגטון.
30. קבון לוני – דווקא כשהווריורס התייאשו ממנו וויתרו על האופציה לעונה הרביעית לוני עשה מיני פריצה. הוא תפס מקום חשוב ברוטציה של הווריורס בפלייאוף וקיבל הרבה דקות יחס למעמד שלו. לוני הראה ניידות מרשימה בהגנת החילופים, נאלץ להתמודד לא פעם עם הכוכבים הגדולים של הליגה ועשה זאת בהצלחה יחסית. זה לא הספיק לחוזה גבוה, אבל זה שכנע את הווריורס להחזיר אותו לעונה נוספת על חוזה מינימום.
מהסיבוב השני:
31. צ'די אוסמן – הגיע לליגה בעונה האחרונה והפגין יכולת לא רעה. יצטרך להיכנס לנעליים העצומות של לברון ג'יימס בעונה הבאה.
32. מונטרז הארל – סנטר נמוך וחזק. פרץ בעונה האחרונה בתור מחליף של דיאנדרה ג'ורדן. חתם בקליפרס על חוזה ל-2 עונות בסך 6 מליון דולר לעונה.
35. ווילי הרננוגומז – אחרי עונת רוקי מצויינת בניקס, הוא פשוט לא קיבל דקות בעונה השנייה ועבר לשארלוט. גם שם הוא ישב יותר על הספסל. הרושם של עונת הרוקי עדיין קיים, מה שכנראה יבטיח לו עוד הזדמנויות בליגה.
37. רישון הולמס – שחקן חזק שכבש לו מקום בליגה כסנטר מחליף. עבר הקיץ מפילדלפיה לפיניקס.
40. ג'וש ריצ'רדסון – הגניבה של הסיבוב השני. שומר נהדר ושחקן התקפה יעיל. בעונתו האחרונה במיאמי הוא קלע 12.9 נקודות עם 3.5 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים ו-1.5 חסימות, ב-45% מהשדה ו-37% לשלוש. ההיט לא חיכו לעונה השלישית ובקיץ שעבר, אחרי 2 עונות בלבד, החתימו אותו על הארכת חוזה בשווי 42 מליון דולר ל-4 עונות. הארכת החוזה תכנס לתוקף בקיץ הקרוב.
46. נורמן פאוול – כמו ריצ'רדסון, גם פאוול קיבל חוזה כבר בקיץ שעבר. הראפטורס שלחו את טרנס רוס לאורלנדו ופינו לפאוול את המקום בחמישייה. פאוול הבטיח רבות וקיבל חוזה דומה לזה של ריצ'רדסון (42 ל-4), אלא שהעונה האחרונה הייתה מזעזעת. הוא איבד את המקום בחמישייה לאנונובי, לא הצליח לתרום מספיק מהספסל ועכשיו הראפטורס מחפשים להיפטר מהחוזה הזה. זה יהיה קצת קשה לאור העובדה שהוא עדיין לא התחיל.