אורן לוי

נדודי שינה – סוקרטס VS אפלטון

אחת הביקורות הכי מסקרנות על הפרק האחרון שלנו בפודקאסט "באשמורת הבוקר" הגיעה ממקלדתו של ברק מונק, בעמוד הפייסבוק שלי. ברק החמיא לנו על הפרק, אך יצא כנגד מסכת התשבוחות שהרעפנו על הבן האובד, לוקה דונצ'יץ'. הויכוח הוירטואלי הלך ותפח, עד שהרגשתי שהוא יכול להיות דיון מעניין בנוגע לסלובני. אורי נכטיילר ואני, כזכור, שותפים הדוקים בחיבתנו לדונצ'יץ' וקשה להתנגח כששני הראשים פונים לאותו כיוון. אבל כמה אפשר ללקק ללוקה? השיחה עם ברק, שיקרא מעתה סוקרטס (מה שהופך אותי לאפלטון), מובאת כאן לאחר הגהה קלה, והיא אמורה להשלים את החסך לכל הסקפטיים שבינינו. תהנו. סוקרטס: אחלה פרק (חוץ מהסוף…). הדיבור על...

קרא עוד

נדודי שינה – טור בסימן השלמות

בפרק האחרון של הפוד "באשמורת הבוקר", דיברנו על ההצלחה של הטרייל בלייזרס העונה, שאמנם נפלה בינתיים למקום השישי נכון ליום שני, אבל נמצאת במרחק שני משחקים מהמקום הראשון. אחד מהשינויים הבודדים שנעשו בקבוצה חמק מתחת לרדאר בשיחה שלנו – טרי סטוטס לא מפריד בין דמיאן לילארד וסי.ג'יי מקולום כמו בעבר. בשנים האחרונות הקו האחורי המצליח התרגל לשאת בנטל ההתקפי בעיקר לחוד. הם כמובן שיחקו יחד לא מעט, כיאה לשחקנים ברמתם, אך סטוטס דאג להשאיר אחד מהם על הפרקט כמעט בכל רגע נתון (בכל רגע תחרותי, בכל אופן). כך הוא שמר על ההתקפה, תוך שהוא נותן למקולום את המפתחות לאוטו...

קרא עוד

נדודי שינה – טרייד על דריימונד, מישהו?

תמיד כשעולה השאלה אם צריך להעביר מישהו בטרייד עולה בי מעין חימה עקרונית שכזו, מה זה "להעביר בטרייד"? עבור מה? איך אפשר לדלג על החצי הזה של המשוואה ולשאול מה הפתרון? כמה פופוליסטי, כמה זול אפשר להיות? ואז אני נרגע, בדרך כלל, אבל זה חשוב לזכור, זה בעיקר תרגיל פילוסופי-היפותטי, וככזה כדאי לבסס את כל הרגליים של השולחן הפילוסופי-היפותטי שלנו לפני שמנסים להעמיד אותו. אז הריב בין דריימונד גרין וקווין דוראנט הלך כבר מספיק רחוק בשביל שתשמעו עליו, עם פרטים עסיסיים מתוך חדר ההלבשה, ומתוך נבכי נפשם של הדמויות המעורבות. זה קצת הרגיש כמו קסם שעושים עם קופסאות שקופות,...

קרא עוד

נדודי שינה – כבר לא מוכרים שוקולד לבן

אני עושה טעות איומה. בוודאות. תרשו לי לתת לכם הצצונת מאחורי הקלעים. יש לי מאמר מוכן. כבר כתבתי אותו (אל תדאגו תקבלו גם אותו). אבל אחר כך האינטרנט הזכיר לי שג'ייסון וויליאמס בדיוק חגג יומולדת. אתמול השחקן האהוב עלי נהיה בן 43. ראיתי קליפ לזכר הימים המוטרפים של חילופי המילניומים (בין הזמנים של ה-NBA, אגב). ואני יודע שכבר כתבו עליו אלף כתבות נוסטלגיות תלושות לגמרי מהכאן-ועכשיו. ואת מי זה מעניין בכלל. ואין לי רגע פנוי בימים האלה. אבל זה חזק ממני. וגם מכם. אז אתם נשארים. את המסירה עם המרפק ראיתי לראשונה בחדשות ערוץ 2. תנו לזה לחלחל רגע....

קרא עוד

נדודי שינה – משוואה עם נעלם אחד

פאק. אחרי שחירב את החיים של אוהדי מינסוטה, סוף-סוף ג'ימי באטלר מתפנה לאתגר חדש – לחרב לי את החיים. יושב כותב בישראל הקטנה, לא מפריע לאף-אחד, שוקד על טקסט מכונן מנבכי לבו, מודה בטעות, מבקש מחילה. או אז מגיע הטרייד הכי גדול של העונה ההזויה הזו, והופך את כל מה שיש לי להגיד על מרקל פולץ ל-83 אחוזים פחות מעניין לקהל הרחב. אבל אני לא אכנע, על באטלר תוכלו לקרוא בכל חור שמכבד את עצמו. ואתם, עכברי כדורסל אמיתיים שכמותכם, גם אתם לא תיפלו בפח הזה, אני ממשיך כרגיל! גם את הפודקאסט האחרון של "באשמורת הבוקר" הקלטנו לפני החדשות....

קרא עוד
  • 1
  • 2



פייסבוק

טוויטר