עופר גולדמן

את הטור הזה התחלתי לכתוב לפני מספר שבועות, לאחר סידרת הפסדים שנחלה בוסטון סלטיקס. הניתוח שעשיתי הוביל אותי למסקנה שיתכן והקבוצה צריכה להיפרד מהכוכב הגדול שלה, קיירי אירווינג. סידרת ניצחונות של הקבוצה וההתלהבות של דני איינג' ממהלכים שביצע קיירי, גרמו לי להרהר אולי המסקנה שלי מעט נמהרת וזקוקה להערכה מחדש. בעקבות אירועי השבוע האחרון, שכללו את בקשת הטרייד של אנתוני דייוויס והעברתו של פורזינגיס לדאלאס, החלטתי לחזור אל הטור ולהשלים אותו. בכל השנים בהן בראד סטיבנס מאמן את הסלטיקס, ניתן לאפיין את התנהלות הקבוצה במושגים כמו שקט תעשייתי, יציבות שלטונית וגרף לינארי של התפתחות והתקדמות. עד העונה הנוכחית. עברנו...

אחרי שהליגה התחילה סוף סוף וכולם פירסמו כבר את התחזיות הסטנדרטיות לקראת העונה החדשה וחילקו את הקבוצות לפי הקטגוריות המקובלות של מועמדות לאליפות ולפלייאוף, ומי אולי יעשה טנקינג בכדי להשיג בחירת דראפט גבוהה, הגיע הזמן לחשוף את הקטגוריות האמיתיות לפיהן מחולקות קבוצות הליגה: קטגוריית "we are the world": אנחנו חיים בעולם אחר, מרחפים ביקום משל עצמנו, אף אחד לא מאיים על קיומנו, אנחנו שליטי העולם, אנחנו האימפריה הרומית, אנחנו אלכסנדר מוקדון, אנחנו גולדן סטייט (דרך אגב, כולכם יודעים מה גורלן של אימפריות…). קטגוריית "הקבוצה הננטשת": בסידרת הגמר האחרונה אמנם ניצחנו רק משחק אחד, אבל היינו בטוחים שהעונה נצליח הרבה...