אריק זילבר

"ההחלטה"

חלק מהאהבה שלי לספורט במתכונתו האמריקאית היא הנרטיבים מסביב. הספורט, ובפרט הכדורסל, הוא הרבה יותר ממה שקורה על המגרש. הגדולה האישית והקבוצתית נמדדות ללא הפסקה ולכל שחקן נוצרת ה"אגדה" שלו. וחלק בלתי מבוטל מזה זו הרומנטיקה של המשחק. לא רק תחושת ההתעלות של הניצחון, של הזכייה באליפות, אלא גם הכאב החד של ההפסד, והגאווה בקבוצה שלך שעמדו שם עד הסוף, כמו אינדיאנה של 1998 שאהדתי, שמתחו את הבולס עד סוף המשחק השביעי בסדרה, או סקרמנטו של 2002, שהיו כל כך קרובים לעצור את הלייקרס. וגם אהבה, אהבה היא חלק בלתי נפרד מאותה קשת רגשות. ב-5.2.2017 עלה פול פירס למשחק...

קרא עוד

השחקנים (השוליים) המשתפרים של העונה

אז העונה הרגילה כבר נגמרה, הפלייאוף בעיצומו והגיע הזמן לסיכומים. סביר להניח שידברו בעיקר על תואר ה-MVP, על חמישיות העונה, או המועמדים לשחקן המשתפר. אני רוצה לציין פה כמה מהשחקנים שאף אחד כנראה לא ידבר עליהם, אבל כאלה שהראו השנה דברים שלא בהכרח ציפו מהם, השתפרו או סתם שיחקו כדורסל חיובי. מונטרז הארל.  הארל שחקן שנה שלישית, שאת הקפיצה המשמעותית ביכולת שלו עשה כבר בשנה שעברה, כמחליף (בהתחלה השני אחרי ננה) של קאפלה. אחרי ששיחק פחות מ-10 דקות בממוצע בעונת הרוקי שלו, שנה שעברה שיחק 18.3 דקות בהן נתן 9.1 נק' ב-65.2% מהשדה. למעשה, כשקאפלה היה פצוע, הארל העמיד...

קרא עוד

עדכונים



פייסבוק

טוויטר