אחרי 3 משחקים רצופים שבהם גולדן סטייט קלעה 109 נק', הלילה היא קולעת רק 92 נק'.

הקרדיט אמור ללכת להגנה של טורונטו, אבל במידה מסויימת הוא הולך גם להתקפה של גולדן סטייט.

אחרי שבמשחק 3 קארי קלע מכל מקום על המגרש, למשחק הזה הוא עלה כשהוא נראה עייף מאוד. החזרה של קליי עזרה מאוד, אבל כמעט כל השחקנים בשני צידי המגרש נראו מבולבלים ועייפים, חוץ מקוואי לנארד הבלתי נגמר והעזרה שהוא מקבל מאיבקה כדי להעלות אותם ליתרון 3-1.

מהלך המשחק

המשחק נפתח ברצף טעויות של שתי הקבוצות בשני צידי המגרש. מצד אחד איבוד כדור טיפשי של קאזינס מתחת לסל, זריקה רעה של סטף, ואח"כ ניסיון של דריימונד גרין לעלות על לאורי מתחת לטבעת, במהלך שרק במזל לא נשרקה לו עבירת תוקף.

קצת יותר מ 2 דקות לתוך המשחק, מי אם לא סטף קארי קולע את הסל הראשון:

קליי תומפסון מתחיל לקלוע ומזכיר כמה שהוא היה חשוב, ובטורונטו לנארד מתחיל להתחמם, ולאחר כמעט 8 דקות משחק, מגיע מהלך הכדורסל הראשון שנובע מהנעת כדור יפה, עם השלשה הבאה של לנארד, התוצאה רק 13-10 לגולדן סטייט:

 

 

עד סוף הרבע, המשחק בשליטה מוחלטת של גולדן סטייט, ובצד של טורונטו מופיע רק שחקן אחד.

כמה טורונטו גרועים עד לשלב הזה, ניתן למספרים לדבר בעד עצמם:

הרבע השני כבר נראה אחרת לגמרי. גולדן סטייט מזהים שצריך לעצור את לנארד והולכים לשיטת הדאבל טים, טורונטו מצידה מראה שהיא מוכנה לזה היטב. לנארד מוצא את סיאקם, שמוצא את גאסול, ל 2 קלות:

 

בגולדן סטייט סטף קארי נראה עייף מאוד, אבל גולדן סטייט מצליחה לבצע בריחה קטנה כי קליי תומפסון מזכיר כמה שהוא חשוב בשני צידי המגרש:

https://twitter.com/warriors/status/1137177774076989440

עד סוף המחצית, שתי הקבוצות ממשיכות ביכולת התקפית ירודה. אפשר לטעון שההגנות עשו עבודה טובה, אבל זה יותר נראה כמו חוסר ריכוז של השחקנים בשני הצדדים של המגרש והם יורדים למחצית ביתרון 46-42 לגולדן סטייט.

 

הרבע השלישי

באופן קבוע זה הרבע החזק של גולדן סטייט, אז לא הלילה. טורונטו פותחת את הרבע בסערה, ועולה ליתרון 48-46:

 

איבקה נועל את הצבע, ואח"כ נותן את שלו גם בהתקפה, כאשר הלילה הוא נותן את ההופעה הטובה ביותר שלו עד כה בסדרה:

טורונטו מנצחת את הרבע 37-21, מה שמעלה אותה ליתרון 79-67:

הרבע הרביעי לא נראה שונה במיוחד, כאשר גולדן סטייט פשוט לא מוצאת את הידיים והרגליים שלה בהתקפה.

דווקא דריימונד גרין הצליח עוד איכשהו להניע את ההתקפה של גולדן סטייט עם מהלכים מהסוג הבא:

אבל הייתה תחושה שפשוט אין מספיק שחקנים שמסוגלים לקלוע בגולדן סטייט, כאשר קארי מסיים את המשחק עם 2-9 משלוש, למרות 27 נק', הם צריכים יותר ממנו. גם קליי שהיה יחסית לא רע, צריך לקלוע יותר בערב שבו כמעט אף אחד אחר בגולדן סטייט לא מצליח לקלוע.

 

בצד השני, המהלך הבא אולי מסכם כמעט את כל הטקטיקה של גולדן סטייט בהגנה. לנארד מקבל חסימה, גולדן סטייט יוצאת אליו לדאבל טים וזה מסתיים ב 2 קלות של איבקה:

 

גולדן סטייט נראתה אבודה ונדמה היה שגם שחקניה מתחילים לאבד אמון ביכולת שלהם לחזור. מאותה נקודה הראפטורס שייטו וסגרו עניין.

כמה נקודות לסיכום:

1. איבקה נראה הלילה מצויין. בבוקס סקור רואים רק 20 נקודות ו-4 ריבאונדים אבל הוא תרם כל כך הרבה, עזר לקוואי וכמובן בהגנה.

2. ניק נרס לא מקבל מספיק קרדיט. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי מצליח לגרום לשחקנים להאמין בו ובדברים המוזרים שעושה (שוב בוקס אנד וואן), גורם להם להתגבר על טראומות עבר ולהיות רגועים ובשליטה.

3. קהל. מצד אחד האוהדים של הווריירס ברחו לפני שהמשחק הסתיים. השורה הראשונה לצד המגרש הייתה ריקה למעט אדם אחד: דוד דניס שזכה בשורת ה-VIP לעצמו. מהצד השני הקהל הקנדי טס  עשרות אלפי קילומטרים והשתלט על האולם

 

 

4. עם כל ההתרגשות קוואי עם התשובות בסגנון "אנחנו נצטרך לראות מה יקרה." לא נותן לעצמו להתלהב ויודע שעוד לא סגור

ומספק עוד ציטוט קוואי

אבל הציטוט הכי חשוב של קוואי היה: "אני לא משחק הירו בול. אני משחק בשביל לנצח." זה כנראה לא נאמר כנגד הווריירס או מישהו ספציפי, קוואי פשוט מסביר את קוואי

 

 

 

5. מקווה שהמשחק הזה סתם את הגולל על כל דיון ה"גולדן סטייט טובים יותר ללא דוראנט." הם לא. הם צריכים את דוראנט בדיוק בשביל זה, לרגעים הקשים, שההגנות לא יוכלו להתעלל בקרי עם טראפים וחילופים ולהקשות עליו את החיים. בהתחלה דווח שזו מתיחה בשריר התאומים ולא קרע, אלא יתכן שטעו. פציעות שרירים לפעמים מחלימות לאט. קרע בשריר זה 4-6 ואנחנו כבר נכנסים למסגרת הזמן הזו (השבוע עבר חודש מאז הפציעה)

 

6. תיאורטית גולדן סטייט יכולה לעשות זאת ולנצח את הסדרה. זה לא היה כזה רחוק בחלק מהמשחקים. מצד שני גולדן סטייט ניצחה רק 3 רבעים כל הסדרה, וזה גם לא היה רחוק מסוויפ. כדי לעשות זאת מלבד דוראנט הם יצטרכו את כולם מחוייבים ועם אמונה ביכולתם לעשות זאת. גם קליי וקרי, וגם גרין אח"כ דיברו על כך שאפשר לחזור מפיגור 1-3 בסדרה. אבל תקשיבו שניה ותראו את ההבדלים בין איך שכל אחד מהם אומר את זה.

 

יש להגיד ש"כולם מאמינים שזה אפשרי." לבין להאמין בעצמך. ואם קרי לא נשמע מאמין וקליי בכלל מעדיף שלא להתייחס ולענות על זה, זה לא מבשר טובות לווריירס.  הם צריכים לשחק טוב יותר. הלילה אנדרו בוגוט היה השחקן היחיד בשורות הווריירס עם פלוס מינוס חיובי, והוא סיים עם פלוס 6. עם כל הכבוד למצטיין העונה של הליגה האוסטרלית, לא הוא צריך להיות השחקן הכי יעיל על המגרש.

 

ולסיום: כל שנה מנצלים את העובדה ש'צער גידול בנות' צולמה בסן פרנסיסקו. אז הנה הגרסה של השנה