עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.
הקבוצה היום: וושינגטון וויזארדס
מאזן בעונה שעברה: 41-41
עזבו: (C) ננה הילריו, (F) ג'ארד דאדלי, (F) גרו גודן, (G) רמון סשנס, (G) גארי ניל, (G) גארט טמפל
הגיעו: (G-F) תומאס סטורנסקי (דראפט); (C) יאן מהינמי, (F) אנדרו ניקולסון, (F-C) ג'ייסון סמית' (שוק חופשי); (G) טריי בורק (טרייד) ;
אז מה היה לנו?
ההנהלה של וושינגטון היא מסורתית אחת ההנהלות הגרועות בליגה. ארני גרונפלד שהיה ה-GM של הניקס בשנות ה-90 עבר ב-2003 לבירה ומאז מתאפיין בהחלטות גרועות ובחירות דראפט נוראיות. עם זאת, כמה שנים במרתפי הליגה הובילו לבחירתם של ג'ון וול ובראדלי ביל בדראפט, כמו גם להחתמה של מרצ'ין גורטאט שאידיאלי לפיק-אנד-רול עם וול. ב2013-14 וב2014-15 הקבוצה הזו סיימה במקום החמישי במזרח ואז העלתה הילוך בפלייאוף . ב-2014 הם הפתיעו את שיקאגו עם 4-1 מוחץ וב-2015 הם עברו את טורונטו בסוויפ והוליכו 2-1 על אטלנטה בסיבוב השני, כאשר סל ניצחון של אל הורפורד ופציעה של ג'ון וול העבירו את המומנטום ואת הניצחון בסדרה לצד של ההוקס. ג'ון וול הזכיר גרסת פאס-פירסט של ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל עשה קולות של השוטינג גארד השני בטיבו בליגה, כאשר בגיל 21 בלבד נתן פלייאוף של 23.5 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים (לא כולל 1.6 חטיפות ו-0.7 חסימות למשחק).
הלקחים שהופקו מההצלחה בפלייאוף היו שהקבוצה הזו צריכה לשחק מהר יותר ועל המאמן הכושל רנדי וויטמן הוטלה המשימה להאיץ את קצב המשחק בעונת 2015-16. וויטמן אכן האיץ את קצב המשחק, והפסיד. משהו לא התחבר בוושינגטון ובתוספת הפציעה העונתית השגרתית של ביל במקום להיאבק פסגת המזרח הקבוצה הזו מצאה את עצמה רחוקה מהפלייאוף. לקראת הטרייד דד ליין הקבוצה השיגה את מרקיף מוריס הבעייתי מפיניקס בתמורה לבחירת דראפט מתוך ניסיון לשים את כל הקלפים על ההעפלה לפלייאוף. הקבוצה נשארה בתמונת ההעפלה עד לרגע האחרון, אבל הפסידה 5 מתוך 7 המשחקים האחרונים שלה כולל ספיגה של 120 נקודות ומעלה מול סקרמנטו ומינסוטה, ונותרה מחוץ לפלייאוף.
קיץ חם
הקיץ של וושינגטון התחיל עוד בחורף, כאשר הקבוצה הריצה קמפיין להחזיר את קווין דוראנט הביתה (דוראנט במקור מוושינגטון). כחלק מהקמפיין המכשפים פיטרו סוף-סוף את המאמן הכושל רנדי וויטמן והחתימו את חביבו של דוראנט סקוט ברוקס ל-5 שנים.
הקיץ של וושינגטון התחמם במיוחד כשג'ון וול חשף את מערכת היחסים הקלוקלת שחווה עם בראדלי ביל בעונה שעברה. "אנחנו לא כל כך אוהבים אחד את השני על המגרש", הוא אמר והוסיף כמה עקיצות שנועדו להבהיר מי הכוכב של הקבוצה. ביל לא טמן את ידו בצלחת והגיב כי "לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו צריכים אחד את השני, ולא היינו נמצאים במקום הזה ללא השני וללא יתר הקבוצה". יתר הקבוצה בינתיים מילאה דליי פופוקורן וצפתה בעימות בין השניים שכונו hard-headed על ידי אחד השחקנים.
המשימה הראשונה של ברוקס תהיה למצוא את האיזון האופטימאלי בקבוצה. ברוקס אינו גאון טקטי והתכונה הטובה ביותר אצלו היא היכולת להתחבב על כוכביו. אחרי חיים עם דוראנט וראסל ווסטברוק באוקלהומה, אפשר להיות אופטימיים באשר לסיכויי ההצלחה של ברוקס עם וול וביל.
בראדלי ביל סיים את עונתו הרביעית וקיבל בקיץ חוזה מקסימום של 145 מיליון דולר ל-5 שנים. ביקורות רבות נשמעו על החוזה הזה והן אכן יצדיקו את עצמן במידה וביל ימשיך להיפצע לתקופות ארוכות מדי עונה. מבחינת כדורסל, זהו אחד מהחוזים המוצדקים שנחתמו הקיץ. טורונטו נתנה לדמאר דרוזן חוזה דומה, וכשמשווים בין שני השחקנים אפשר לראות עד כמה התקרה של ביל גבוהה יותר. ביל הוא שוטינג-גארד מהדור הישן, זה שיש לו את הכלים לעשות נקודות בכל דרך אפשרית כולל ממוצע קריירה של 40% לשלוש נקודות, ומסוגל לתרום למשחק באספקטים נוספים. הבעיה לגביו היא מצד אחד ציפיות מוגזמות, שגורמות לאנשים רבים להיות "מאוכזבים" ממנו למרות שבקיץ מלאו לו 23 שנים בלבד, ומצד שני הוא עוד לא הראה את האופי שאמור להעלות אותו לדרגה הבאה. בכל מקרה, על אף הסיכונים החוזה מהווה הימור לגיטימי.
יאן מהימני הגיע מאינדיאנה תמורת 64 מיליון ל-4 עונות. ההחתמה של מהימני משונה מכיוון שמרצ'ין גורטאט עשה בשנים האחרונות עבודה טובה בעמדת הסנטר. הסנטר הפולני יחגוג 33 בינואר והעובדה הזו יחד עם האפסייד ההגנתי של מהימני גרמו להנהלה לגבות את עתידה בעמדת הסנטר לשנים הקרובות.
בכלל, בוושינגטון היו עסוקים בקיץ בלרפד ביעילות את הספסל. טריי בורק מגיע מיוטה לעמדת הרכז המחליף. רק לפני שלוש שנים בורק הגיע לגמר טורניר המכללות ונבחר תשיעי בדראפט, אולם משהו לא עבד ביוטה. עדיין לא מאוחר עבורו ובוושינגטון הוא יכול להתפתח היטב ולקבע את מקומו בליגה. תומאס סטורנסקי, 2.01 שיודע להוביל כדור, לקלוע ולשמור הגיע מאירופה 4 שנים אחרי שנבחר בדראפט. אחרון הוא הפורוורד אנדרו ניקולסון שהגיע על חוזה נוח במיוחד אחרי שלא הצליח להשתלב באורלנדו. ניקולסון הוא פאוור פורוורד מגוון התקפית אשר המספרים שלו פר. 36 דקות שווים 17 נקודות ו-8.8 ריבאונדים והוא מסוגל לייצר לעצמו את הנקודות בין אם בחדירה לסל או בקליעה ל-3.
במאי עבר ג'ון וול ניתוח ברכיים והקדיש את הקיץ להתאוששות. עוד לא ברור האם וול יהיה כשיר לפתיחת העונה, אבל הוויזארדס צריכים שיחזור כאשר הוא כשיר ב-100%. ללא האקספלוסיביות שלו, וול לא יהיה אותו השחקן והוויזארדס לא אותה הקבוצה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
ועכשיו צריך לנצח. על פניו לוויזארדס יש את כל הכלים כדי לנצח הרבה משחקים ולסיים את העונה עם יתרון ביתיות במזרח. זה מתחיל מג'ון וול שבגיל 26 יכול להפוך לרכז הטוב ביותר בקונפרנס. האתלטיות של וול והמהירות המסחררת שלו, בצירוף היכולת והרצון למסור הופכות את וול לנקודה היסודית שמסביבה אפשר לבנות קבוצה. מסביבו ישנה חבורת שחקנים שכאילו נאספה בדיוק למידותיו:
בראדלי ביל, אוטו פורטר ומרקיף מוריס ירווחו את המשחק ויאפשרו לוול להתפרע על השומר שלו. ביל ומרקיף יענישו על כל ניסיון להביא עזרה, בעוד שאוטו פורטר נהדר בתנועה ללא כדור וינצל את יכולות המסירה של וול לסלים קלים. ביל יוביל את הקבוצה הזו בדקות שבהן וול יהיה על הספסל, ואף ייקח את המשחק על עצמו בחלק מהדקות שבהם שניהם על המגרש, ובאופן כללי יעלה את הממוצעים שלו ל-20 נקודות, 4 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-2.5 שלשות למשחק.
גורטאט ומהימני ישלטו בעמדת הסנטר ויצברו את הנקודות שלהם מהפיק-אנד-רול כמו גם מריבאונד התקפה. גורטאט סיים את העונה האחרונה עם 1.21 נקודות בממוצע למהלך pick & roll, אחד מהגבוהים הטובים בליגה בתחום. למהימני אין את הטווח של גורטאט, אבל הדקות שלו על המגרש יספקו דחיפה הגנתית למכשפים.
עד כאן התחזית האופטימית. כמובן שדברים גם יכולים להשתבש. בעונה שעברה וושינגטון היו במאזן של 4 ניצחונות לעומת הפסד אחד בלי ג'ון וול, מה שמעיד על חוסר הסינרגיה הנוכחי בקבוצה. ביל ו-וול עוד צריכים לעבור את תהליך ההתבגרות ביחד. ביל גם צריך להפסיק להיפצע, ותחילת העונה לא מבשרת טובות לגבי האופציה הזו.
מעל ראשו של מרקיף מוריס תלויה עננת המשפט הפלילי בו הוא מואשם יחד עם אחיו התאום מוריס בהכאת אדם. כרגע המשפט מתנהל בעצלתיים וישנו סיכוי, אמנם נמוך מאוד, שמוריס ייכלא.
הספסל של וושינגטון הוא איכותי ומאוזן, אבל עמוס בשחקנים שצריכים להוכיח את עצמם. טריי בורק צריך להוכיח שמה שהיה ביוטה נשאר ביוטה, ותומאס סטורנסקי צריך לעשות את המעבר מאירופה לNBA. מרקוס ת'ורנטון הוא סקורר אבל לא שומר וקלי אוברה שנבחר במקום ה-15 בדראפט של השנה שעברה הוא אתלט נהדר אבל לא יותר מכך.
וושינגטון תקום ותיפול על האינטנסיביות שלה, על הכימיה בין השחקנים ועל הפציעות שיקרו או לא. החלפת המאמן היא צעד ראשון בדרך למימוש הפוטנציאל העצום שיש בקבוצה הזו.
התחזית: 47 ניצחונות, ביתיות במזרח. פציעות במידה סבירה. ג'ון וול בחמישיית העונה השנייה.
וגאס חזתה לוויזארדס 42.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
