בזמן שישנתם הוא טור יומי שמסכם את אירועי הלילה בפלייאוף הNBA.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3) 118 – גולדן סטייט ווריירס (1) 94 (הת'אנדר מובילים 1-3 בסדרה)

 

אני לא יודע מה אתכם, אבל סטיבן אדאמס הגיע מוכן הלילה:

אחרי שהפסידה את המשחק הראשון והשלישי הגיעה גולדן סטייט לאולם באוקלהומה סיטי הלילה עם הרבה ביטחון. לפחות עד שמשחק התחיל. אחרי הכול היא לא הפסידה בשני משחקים רצופים כל העונה, ולמען האמת – כמעט שלא הפסידה בכלל. אבל אחרי שניצחה את הספרס 3 פעמים רצוף ופעמיים במגרשה הביתי, כבר ברור שOKC לא מתרגשת משיאים ורצפים.

קר היה המאמן הטוב והמפתיע ביותר בפלייאוף הקודם. בודאי היתה לו תוכנית משחק הלילה; אלא שהיא לא עבדה מול הכשרון המשותף של ווסטברוק ודוראנט, שקיבלו עזרה מעוד 4 רול-פליירז סביבם ברוטציה הקצרה של דונובן.

מההפסדים הקודמים קר היה צריך להבין שאסור לו לתת לת'אנדר לרוץ. טיים אאוטים, האק-א, הרכבים הגנתיים – הוא צריך לעשות כל מה שדרוש כדי לא לאפשר לת'אנדר להיכנס לקצב התקפי, כי כשזה קורה – הם לא רצים, הם עפים.

קל להגיד, כנראה שהרבה יותר קשה לעשות מול כמות הכשרון של הדואו של OKC. בפתיחת המשחק עוד הספקנו לראות מהלך שכנראה היה חלק מאותה תוכנית משחק של קר, בארנס בחיתוך מרשים לסל מקבל מסירה נהדרת מבוגוט:

מכאן התחילה ההצגה של הת'אנדר:

אוקלהומה סיטי התחילה לרוץ, וגולדן סטייט התחילה לרדוף. יתרון 14 מוקדם (22-8) כמעט נמחק עד סיום הרבע בזכות קארי ותומפסון, ו2 דקות לתוך הרבע השני עמד על 2 בלבד (32-30). הריצה של הרבע הראשון נראתה שוב יותר כמו תעופה בשני, ו8 דקות אחר כך ההפרש עמד כבר על 20 לטובת OKC. לווריירס לא היתה הגנה ברבע הזה, והת'אנדר גרמו להם לשלם עם 42 נקודות. 

קארי עוד ניסה לחתום את הרבע עם שלשה כדי לתת לקבוצה שלו קצת בטחון, אוויר ותקווה בירידה למחצית. ראסל ווסטברוק would have none of that והגיב מיד עם שלשה שכולה כוח רצון:

קליי היה שחקן המפתח והגו-טו-גאי של הווריירס כשסטף היה פצוע וחסר. הלילה סטף לא היה פצוע, אבל קליי הבין שהוא די חסר ועלה לרבע השלישי (הרבע שלו באופן מסורתי) כאדם עם משימה. קליי קלע 19 נקודות רצופות עבור הווריירס שהלכו רק אליו והצליח לצמק לבדו את היתרון עד 6 נקודות בלבד. כשהכול הולך, קליי מזכיר את הגדולים ביותר. הנה ההומאז לד"ר ג'יי, או אם תרצו Klay-up:

הווריירס הצליחו להתקרב בפעם האחרונה במשחק, אבל לא ממש להשיג את הת'אנדר.

okc warriors 240516

ווסטברוק ודוראנט המשיכו לספק נקודות, והרבע השלישי היה היחיד בו הווריירס ניצחו: 29-22, ההפרש נעמד על ספרה אחת, והיעד נראה לכאורה בר השגה. בפועל OKC רצתה הלילה יותר, ועלתה בטירוף לרבע האחרון. כיווץ מדהים בהגנה מול הווריירס שהמשיכה לא לפגוע וקליי נרגע מהרבע השלישי המצוין שלו. ברבע המכריע גולדן סטייט הצליחה לקלוע 12 נקודות בלבד. ווסטברוק ניצח על המקהלה, אבל כל כלי בה תרם את חלקו: מכונת הטריפל-דאבל (חמישי בקריירה בפלייאוף) הוביל את הת'אנדר עם משחק אדיר של 36 נק', 11 ריב' ו 11 אס' . קווין דוראנט קלע 26 עם 11 ריב', איבקה תרם 17 נק' ו 7 ריב', אנדרה רוברסון עם שיא פלייאוף אישי ותרומה נדירה ומאוד חשובה של 17 נק' ו 12 ריב', דיון וויטרס עם 10 נק' כתורם היחיד מהספסל (קנטאר עם נקודה, 0 לשאר), וסטיבן אדאמס השלים שישייה חזקה עם 11 נק', 7 ריב' והאסיסט הזה:

קליי תומפסון הוביל את גולדן סטייט עם 26 נק' (9-17 מהשדה, רק 29 דקות), קארי קלע 19 באחוזים רעים (6-20 מהשדה, 2-10 מהשלוש!), איגי סיים עם 8 נק' ב34 דקות, ונתון חריג של 32- במדד ה+-, השיאן השלילי הלילה. אזילי שוב היה טוב, ושוב שיחק מעט מדי – 8 נק' (3-4 משדה) ב10 דקות (גם 2-8 לא יפים מהקו, יש לציין). בארנס הוסיף 11 ודריימונד גרין אכזב עם 6 נק' (1-7 מהשדה) 11 ריב', 2 אס' ו 6 איבודי כדור. גרין אמנם לא הושעה, אבל הלילה לא נתן את התפוקה הרגילה שלו. כנראה שנכון המשפט: "balls don't lie". 

הת'אנדר ניצחו את המלחמה על הריבאונד 56-40, 8-4 בחסימות, ו16-11 בחטיפות. כל העונה דיברנו על הרוטציה של גולדן סטייט, ועל העובדה שגם בהרכב הנמוך שלהם הם מאוד ארוכים; הלילה הם התמודדו מול רוטציה קצרה של קבוצה צעירה וארוכה, עם ידיים שמאוד קשה לשמור על הכדור מולם. הת'אנדר הצליחו לייצר יותר פוזשנים, וזרקו 10 פעמים יותר מהשדה (39-90 מול 33-80). הם גם הגיעו הרבה יותר לקו (31-40 מול 19-29). 

עוד הוכחה להתעלות הגנת הת'אנדר על תוכנית המשחק של קר היא מספר האסיסטים, מול כמות המהלכים השבורים של הווריירס. כקבוצה שנבנתה כל העונה סביב מהלכים קבוצתיים והנעת כדור היה ברור כבר לפני המשחק שכמות האסיסטים היא מפתח לנצחון. הלילה הווריירס השיגו 15 כאלה בלבד (לעומת 23 לOKC), הרבה מתחת לממוצע העונתי שלהם.

החדשות הטובות עבור הווריירס היא שהם חוזרים לאורקל (הROAR-ACLE), ולא יצטרכו לשמוע את הקהל (המדהים) של OKC במשחק הבא. עוד בצד הטוב: יש להם עוד שני משחקים בבית, כמובן רק בתנאי שיצליחו להביא את הסדרה הזו לשבעה משחקים. 9 קבוצות בהסטוריה חזרו ממצב של 1-3 בסדרת פלייאוף, לעומת 223 קבוצות שהפסידו את הסדרה. הווריירס היו הקבוצה הטובה בעולם למשך 82 משחקים, אבל גם הם יודעים שהמאני טיים הוא עכשיו.

כדי לעשות את הבלתי יאמן (מי חשב שהבלתי יאמן יהיה נצחון של הווריירס) גולדן סטייט חייבת קודם כל להעיר את הכוכבים שלה. סטף לא פוגע, קליי עשה מה שיכל לבדו אבל בפועל הופיע לרבע אחד בלבד, ודריימונד גרין – כבר עדיף היה שיחזור כועס מהשעיה למשחק הבא. קארי מבטיח שזה לא נגמר, ואני ממליץ להקשיב לו ולא לפספס את המשך הסדרה הזו, הסדרה הכי טובה והכי מפתיעה בפלייאוף 2016. 

לסיכום המשחק באתר ה NBA

 

טופ 5 מהלילה

3 הטבעות יפהפיות ועוד שני מהלכים שכבר ראיתם: