בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב NBA.  

 

6 קבוצות מנצחות הלילה, ואין הפתעות של ממש. פורטלנד היחידה שמנצחת בחוץ, את ניו יורק. מיאמי קולעת ב68% מהשדה (!) ומנצחת בבית את שיקאגו ב18 הפרש במשחק שהיה צפוי שיהיה צמוד יותר, דאלאס הסתפקה באופן מפתיע ב48 דקות מול אורלנדו (10 משחקי הארכה לדאלאס העונה, 8 לאורלנדו), שארלוט ממש לא התקשתה בבית מול פיניקס, הלייקרס ניצחה את הנטס בקרב נמושות מהנה, ובמשחק המרכזי הלילה גולדן סטייט ניצחה עוד משחק צמוד כשסטף ואיגי נשארו בחוץ כדי שיהיה מעניין. ויש גם חדשות צפויות בגזרת שוק השחקנים:

רגליים צעירות, יחסית לספרס.

 

גולדן סטייט ווריירס (54 – 5) 109 – אטלנטה הוקס (33 – 28) 105

אטלנטה הוקס היא ממש לא מה שהיתה בשנה שעברה, ועדיין מדובר בקבוצת פלייאוף עם סגל מרשים. אמנם בחוץ, אבל כשלגולדן סטייט חסרו הלילה גם הMVP של העונה הרגילה וגם הMVP של סדרת הגמר – קיבלנו משחק. בהובלת גרין ובוגוט (כן, בוגוט) גולדן סטייט טיילה להפרש 11 במחצית, אבל באופן לא אופייני עלתה למחצית השניה לא בפוקוס. הרבע השלישי הוא לרוב הרבע הטוב ביותר של הווריירס. קליי תומפסון התפוצץ לפני חודשיים עם 27 נקודות אישיות ברבע הזה, ולפני שנה עם 37. הלילה הוא הוביל את הווריירס בנקודות עם 26 במשחק אבל ב8-27 לא אופייניים מהשדה, ו"רק" 6-16 לשלוש. באותו רבע שלישי תומפסון לא ממש פגע, והווריירס קלעו רק 16 נקודות קבוצתיות. הנה שמינית מהנקודות שלהם ברבע:

צריך שניים לטנגו, והקרדיט לחניכים של בודנהולזר שלקחו את המומנטום בחזרה מהפסקת המחצית, וקיצצו את ההפרש באופן עקבי בעזרת הגנה מעולה עד לכפיית ההארכה, אחרי כמעט סלים מכריעים בסיום של מילסאפ, חופשי לחלוטין מחוץ לקשת, ושל תומפסון מחצי מרחק. בהארכה היו אלה הקהל (שגיא?), גרין שעשה הכול מהכול, ובוגוט שהמשיך משחק נהדר שלו שהכריעו את הכף לטובת הקבוצה הביתית. גם קצת מזל לא הזיק אף פעם לאף אחד, כשגרין התחפש לקרי לרגע:

דברים טובים כנראה קורים למי שמשקיע. כמה גרין משמעותי בהגנה?

ואיך הוא עושה את זה? הנה דוגמא לא רעה למרות שלא השפיעה על אחוזי הקליעה של ההוקס:

שתי הקבוצות חילקו את המאמץ והנקודות בין השחקנים. סקוט וקורבר קלעו 11, בייזמור 15 ו9 ריב', מילסאפ עם 19 (ב5-17, גרין…), 7, ו4 אס'. שרודר 17 ו9 אס' מהספסל, בזמן שטיג תרם רק 7 נק' ו6 אס' כששיחק 4 דקות פחות מהמחליף שלו. רוחות של שינוי נושבות באטלנטה, אל תופתעו אם טיג ימצא לעצמו בית חדש בקיץ. הורפורד סיים עם 17 נק' ו9 ריב' אבל ניכר היה שהוא מתקשה מול שמירת הצבע של הווריירס, בעיקר במחצית הראשונה. זוכרים את בוגוט, זה שהיה פעם אול סטאר?

ה19 של בוגוט הם שיא אישי שלו כלוחם גולדן סטייטי. ככה זה כשאתה בעיקר עוגן הגנתי, וכשהקבוצה שלך מסתמכת על שחקני החוץ שלה הרבה יותר מאשר על משחק הפוסט אפ. למרות ובגלל – כל הקרדיט לבוגוט על ערב גדול, ובדיוק בזמן. מעבר לשואו הכדורסל, הוא שיעשע את האוהדים ואת עצמו גם עם החיקוי הזה של ספאלושה:

בלי סטף ובערב קליעה בינוני של קליי כולם השתתפו במאמץ:

גם מהספסל:

אז הצופים נהנו, כבוד לאטלנטה על החזרה למשחק וכפיית הארכה מול האלופה, אבל הנצחון נשאר באורקל ארינה. שוב. גולדן סטייט עולה למאזן 54-5, ואולי חשוב מכך: 17-0 העונה מול קבוצות טופ 10 בליגה. 

סיכום המשחק באתר הNBA

 

לוס אנג'לס לייקרס (12 – 49) 107 – ברוקלין נטס (8 – 52) 101

כמו בלא מעט משחקי בית העונה, קובי שוב נח הלילה. אולי בתקווה לשפר את המאבק היחיד שמשנה העונה עבור הלייקרס, הקרב על כדורי הפינג פונג? אם כן, שום דבר לא הולך ללייקרס העונה, אבל קשה להגיד את זה אחרי ערב חלומי כמו זה שקיבלו האוהדים בסטייפלס מדאנג'לו ראסל. בתחילת הרבע הרביעי הוא השווה את שיא השלשות העונתי לרוקיס עם 6, ובסיום…

הלייקרס נתנו לילדים לשחק: ראסל לקח 21 זריקות, 12 מתוכן לשלוש (39 נקודות ב21 זריקות!), קלארקסון 15, רנדל 13. היברט סיים עם 14 נק' ו5 ריב' בלבד (ו0 חסימות, למקרה שתהיתם), רנדל עם דאבל דאבל של 14 ו13, וקלארקסון עם 16 נק', 7 ריב' ו7 אס'. השילוב בין ראסל לקלארקסון מעורר תקווה לעתיד טוב יותר בלוס אנג'לס:

בכיוון ההפוך זה נראה אפילו יותר טוב. מי רוצה שואו טיים??

קאלרקסון חתם את הרבע השלישי

אבל זה היה דאנג'לו שסגר את המשחק. ראסל צעיר לא צנוע, אבל אחרי ערב כזה מותר לו. בעיקר כשהוא סוגר משחק עם 2 שלשות רצופות, וכשככה נראית השניה:

אצל הנטס כל החמישייה סיימה עם מדד +- חיובי (רק יאנג עם 0), וספרות כפולות בעמודת הנקודות. הספסל שלהם, לעומת זאת, לא ממש קיים, והפסיד בגדול למחליפי הלייקרס. לופז הוביל את הקבוצה עם 23 נק', 7 ריב', 4 אס' אבל גם 6 עבירות. הנטס פיגרו מאמצע הרבע הראשון ועד סוף המשחק, ונראה שלא ממש איכפת להם מהעונה הזו, וניכר בחסרונו בעיקר המאמץ ההגנתי. לא מפתיע. הסיבה היחידה שהלייקרס נתנו לראסל את ההזדמנות לקחת את המשחק בסופו היא שגם אצלם העונה אין כל כך הגנה. ראסל לא קבע הלילה רק שיא קריירה אישי, הוא קלע הכי הרבה נקודות לרוקי לייקר מאז אלג'ין ביילור ב1959 (שקלע 55). מרשים. 

 

אז תגידו שמול ברוקלין זו חוכמה קטנה להראות שואו טיים. אגיד לכם שאתם צודקים, ועדיין זה מהנה (ותודו שמהזווית הזאת הוארטס מזכיר מאוד את סטיב נאש):

 

סיכום המשחק באתר הNBA

עלילות לילארד ומקולום בעיר הגדולה

הטוב: הבק קורט של פורטלנד קורע הגנות ברחבי הליגה. הלילה זה היה בתפוח הגדול כשהם קולעים 55 נקודות ביחד, מעל 50% מהשדה, 6-12 משותפים משלוש, ורק 3 איבודים. ללילארד ומקולום יש טיעונים לא רעים לתואר הבק קורט הטוב בליגה.

 

לילארד לא ממש הצליח להחטיא במחצית הראשונה. הוא סיים את כל הכניסות שלו לצבע ברבע הראשון עם נקודות, והחטיא רק זריקה אחת מארבעה נסיונות מבחוץ ברבע השני. את המחצית הוא סיים עם 24 נקודות. הוא לא נדרש ליותר מדי במחצית השניה, ועדיין הגיע ל30 נקודות בפעם ה8 מ9 המשחקים האחרונים. אפשר לומר שהוא בכושר לא רע. 

 

הסרטון של מקולום מתעלל בניקס יעביר אותנו ישר לסגמנט הבא:

 

הרע:

הניקס הקפידו להפסיד בכל אחד מארבעת הרבעים במשחק הבית של הלילה. רק מלו קלע הלילה מעל 13 נקודות, ובאופן כללי הניקס נראו די אבודים בשלבים ארוכים של המשחק.

המכוער (אבל משעשע אם אתם לא אוהדי ניקס):

מלו הוביל את הניקס הלילה עם 23 נק', 10 ריב' ו4 אס'. בסה"כ תצוגה אישית סבירה, למרות שהוא לא הצליח להשחיל אפילו שלשה אחת מ3 נסיונות. אותי מעניין איך הוא מתרץ את ההחטאה הזאת:

הקהל נורא רצה להשתתף בפארסה, אז הנה האוהד הזה שבאינסטינקט שולח אל הכדור את היד הלא נכונה:

לנארד סיים עם 11 נק', 14 ריב' ו19+ במדד +-, אד דייוויס עם 9 נק', 9 ריב' ו… 25+! מעבר לאלה ול55 של הצמד חמד עוד 7 שחקנים תרמו מספר קטן של נקודות, רובם עם מספר גדול במדד +- בזכות חולשת הניקס. הניקס מצידם כנראה הולכים בכל הכוח על שאקטין של שישי הקרוב.

 

סיכום המשחק באתר הNBA

טופ 5 מהלילה

בוגוט, רוז, אסיסט של ווייד… רק צעירי הלייקרס מזכירים לנו שהשנה היא 2016: