בזמן שישנתם הוא טור המסכם את אירועי הלילה בפלייאוף הNBA.

 

וואו!!!

זה מה שאפשר לומר על המשחק שהיה הלילה בין גולדן סטייט לאוקלהומה סיטי. 
כולם ציפו לגמר בין הספרס לגולדן סטייט וקיוו שאולי הספרס יצליחו להקשות קצת. 

לת'אנדר היו תוכניות אחרות והם העיפו את הספרס בסיבוב הקודם. הלילה הם הראו לגולדן סטייט שהם ממש לא מתכוונים ללכת הבייתה בקלות כשהם מנצחים את המשחק הראשון בסדרה וגונבים את הביתיות במשחק צמוד. מעל לכל אחרי כמה התפרקויות לקראת סוף העונה, הת'אנדר הבריקו בסיומות משחקים מול הספרס והלילה זה קרה שוב. דווקא גולדן סטייט היו אלו שברחו במחצית והת'אנדר היו אלו שביצעו חזרה מטורפת וניצחו את הרבע הרביעי. 

 

גולדן סטייט ווריירס (1) 102 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3) 108 (1-0 בסדרה לת'אנדר)

הרבע הראשון נפתח צמוד, אבל גולדן סטייט הייתה הראשונה לבצע את הבריחה שלה וסטף קארי כמובן קולע סל בלתי אפשרי לחלוטין:

בוגוט בינתיים עושה טעות שפחות אופיינית לו ובכלל לשחקן במעמדו כשהוא מקבל פלאגרנט 1 במאבק על ריבאונד:

 

בצד השני הת'אנדר משחקים את משחק הריצה המהיר שלהם, כשראסל הולך קואסט טו קואסט:

ראסל לא רק הולך קואסט טו קואסט, הוא גם מוצא את החברים ומספיק למסור 4 אס' כבר ברבע הראשון, אם זה לאנס קאנטר לחצי מרחק או לאיבקה לליי-אפ קליל. 

למרות זאת, המשחק מרגיש בשליטה מוחלטת של גולדן סטייט שמסיימים את הרבע הראשון ביתרון של 27-21 שמרגיש הרבה יותר מזה. 

הרבע השני נפתח בריצת 10-0 של גולדן סטייט, והתחושה היא שזה פשוט לא כוחות:

 

מה עושים באוקלהומה סיטי?

מתחילים לשמור, אדאמס עם הגנה מצויינת מתוך הפיק אנד רול, קווין דוראנט סוגר יפה מאוד את קווי המסירה של קארי והת'אנדר יוצאים למתפרצת אגרסיבית שעוצרת את השטף של גולדן סטייט:

מכאן הלאה, משהו במומנטום של המשחק מתחיל להתהפך, כשאנחנו רואים דקות יפות גם משחקני הספסל של הת'אנדר, כאשר דיון וויטרס עושה את המהלך הנכון (כן, בדיוק לזה התכוונתי, המהלך הנכון) במתפרצת ומוסר לאיבקה לדאנק:

בוגוט שלא משחק טוב הלילה (0 נק', 3 ריב', 6- ב 17 דקות) מוחלף על ידי האריסון בארנס. בארנס לא עושה משהו מיוחד, אבל משחק ההתקפה של גולדן סטייט מתייצב בגלל שיש להם 5 קלעים שמרווחים את המגרש. זה מאפשר לקליי לעשות את מה שהוא הכי אוהב, שזה אומר לחמם את הידית:

בסיום המחצית 60-47 לגולדן סטייט עם עוד שלשה בלתי אפשרית של סטף קארי. קארי אגב שובר שיא NBA עם משחקי פלייאוף רצופים שבהם קלע שלשה (45 לעומת 44 של רג'י מילר). 

המשחק נמצא בשלבים האלו בשליטה מוחלטת של גולדן סטייט. הסיבה העיקרית היא 33 נק' של קליי + קארי שפשוט שולטים במשחק:

בנוסף הבעיה המרכזית של הת'אנדר היא שראסל אמנם מוסר והרבה (8 אס') אבל פשוט לא פוגע משום טווח. הוא מסיים את המחצית הראשונה עם 3 נק' בלבד והמון החטאות לא מחוייבות. הסיפור היפה עם ווסטברוק זה שהוא לא מוטרד לא מהדברים שאומרים עליו ולא מאיך שהולך לו, הוא פשוט ישחק הכי חזק שהוא יכול בכל רגע נתון והוא מאמין בעצמו.

הרבע השלישי היה הרבע של ראסל ווסטברוק שקולע 19 נק' וקובע שיא אישי לרבע אחד בפלייאוף. 

על המגרש מתחיל להתפתח דו קרב בין ראסל לבין סטף קארי שמחליט להגדיל את הטווח:

לקראת סוף הרבע השלישי אפשר לראות שהאנרגיות של הת'אנדר משתלטות על המשחק. הם ראשונים לכל כדור, נלחמים ופתאום הקלילות שבה גולדן סטייט רגילה לעשות את הדברים לא עובדת להם כי קאנטר שהיה הפתעה הגנתית מול הספרס מראה שאם הוא רוצה הוא יכול לשמור ועושה את זה שוב:

קווין דוראנט קולע את הסל האחרון של הרבע השלישי ומצמק את הפער ל 3 בלבד,  88-85 לגולדן סטייט. המומנטום בשלב הזה שייך לחלוטין לת'אנדר:

הרבע הרביעי ממשיך בדיוק מאיפה שנגמר השלישי. דיון וויטרס פותח את הרבע בשלושה מהלכים רצופים טובים ומריץ את הת'אנדר ליתרון 93-89:

 

בצד השני, גולדן סטייט לא מצליחה לייצר נקודות משום מהלך. כל הכדורים הולכים שוב ושוב לקארי וקליי שלא מצליחים לייצר נקודות. הת'אנדר ממשיכים לברוח עם דקות טובות של קאנטר ואח"כ אדאמס שמעלים אותם עד ליתרון 101-93 כשיש 5 דקות על השעון.

 

קארי סוף סוף משחרר את הנצרה וקולע שלשה סופר חשובה שמורידה את הפער ל 101-96. קווין דוראנט שאמור להיות זה שלוקח את כל ההחלטות והזריקות לת'אנדר כמעט מצליח לבעוט בדלי כשהוא מחטיא 7 זריקות רצופות וגולדן סטייט חוזרת חזק מאוד למשחק ומורידה את הפער ל 101-100 אחרי סל של האריסון בארנס. 

 

גם ראסל ווסטברוק לא קולע, ולמזלם אדאמס מצליח לייצר קצת נק' מהקו. למזלם של הת'אנדר גם גולדן סטייט לא מצליחים לייצר נקודות והסיבה היא הגנה חזקה מאוד של הת'אנדר שפשוט שמים גוף על כל זריקה שיש. בסופו של דבר דוראנט מצליח לייצר נקודות ולהעלות את היתרון ל 105-100 עם הסל הבא:

 

בסיום 108-102 לת'אנדר

 

כמה תובנות מהמשחק:

1. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.

כמעט כל הפרשנים בארץ ובחו"ל מיהרו להספיד את הת'אנדר אבל הם מחזיקים 2 מחמשת השחקנים הטובים בליגה וביחד עם קאנטר שלמד לשמור, ואדאמס שהפך להיות ה"רודמן" שלהם הת'אנדר פשוט משחקים טוב, תיקון, מצויין. 

 

2. שיפוט

היה לא רע בכלל הלילה. נקווה שזה ימשך. 

היה איזה רגע ממש בסיום שהיה נדמה שראסל ווסטברוק עשה צעדים. לכל חובבי הקונספירציות, מדובר במהלך רגיל שלא שורקים עליו ב NBA. בטח כאשר מדובר בצעדים שמתבצעים באיזור החצי ולא נותנים יתרון לנקודות, בטח כשמדובר בראסל ווסטברוק או כוכבים בסדר גודל דומה. למי שלא ראה / שמע, אז זה המהלך המדובר:

האוהדים של הת'אנדר כבר דאגו להפיץ ברשת כמה מהלכים דומים שלא נשרקו כנגד גולדן סטייט הלילה. 

 

3. סטף קארי וקליי תומפסון

במחצית הם קלעו 33 נק'. בחצי השני הם סיימו עם 18 משותפות בלבד בדרך ל 51 (26 לקארי, 25 לקליי). קארי הוסיף 10 ריב' ו 7 אס' אבל הוא איבד 7 פעמים. קליי הוריד 9 ריב' אבל קלע רק 11-25 מהשדה. הם זרקו כמעט את כל הזריקות של גולדן סטייט הלילה והרבה מהן היו זריקות לא טובות. את הסלים האחרונים של המשחק השיגו דווקא אנדרה איגודאלה והאריסון בארנס. גולדן סטייט צריכים לחזור לשיטה שבה הם מניעים יותר את הכדור וסומכים על החברים שלהם. 

אפשר לצפות שקר ידע איך לשפץ את ההתקפה לקראת המשחקים הבאים ולהחזיר את דריימונד גרין למוד מסירות (רק 4 אס' הלילה) במקום נק' (23). 

 

4. ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט

שניהם לא היו גדולים הלילה. ראסל עם 27 נק', 12 אס' ו 7 חט' אבל 7-21 מהשדה. דוראנט עם 26 נק', 10 ריב' אבל 10-30 מהשדה. אז מבחינת אחוזים ראינו משחקים הרבה יותר טובים מהם, אבל מה שחשוב זה הדרך שהם ניגשו למשחק. האגרסיביות בשני צידי המגרש, והעובדה שהם לא נתנו להחטאות להכנס להם לראש הם אלו שניצחו את המשחק. ווסטברוק עם חצי שני פנטסטי, ודוראנט עם הסל הכי חשוב של המשחק. 

 

5. צוות מסייע, ספסלים ואנרגיות

כמה דברים רעים נאמרו כבר על הצוות המסייע של הת'אנדר, אז אמרו. אדאמס הופך להיות הסנטר הטוב ביותר כרגע בפלייאוף עם עוד משחק מצויין. 16 נק', 12 ריב' מול 0 נק' ו 3 ריב' של בוגוט. קאנטר עלה מהספסל על תקן סקורר והשיב עם 8 נק' ב 18 דקות, אבל יותר חשוב מזה הוא שמר מצויין. גם דיון וויטרס היה יעיל. בצד השני דווקא הספסל העמוק של גולדן סטייט לא הצליח לבוא לידי ביטוי.

איגואדלה שיחק 32 דקות אבל היה מאוד לא פעיל בהתקפה (6 נק' בלבד), אזלי קיבל מעט מאוד הזדמנויות להלחם באדאמס (7 דקות בלבד) ובאופן כללי התחושה הייתה שהספסל של גולדן סטייט משמש לחילופי אנרגיות ולא בתור כוח עזר נוסף. 

 

לתקציר המשחק באתר ה NBA.

 

טופ 5 מהמשחק: